מהי הצהרה חיובית?

בואו נחזור לחלב שנשפך (נשתדל לא לבכות עליו) כאשר אמא אומרת לילד "הזהר לא לשפוך את החלב" מספר פעמים מה שהמוח קולט הוא את המסר לשפוך. אין קליטה של המילה לא, ואז כמובן שהחלב נשפך.
זוכרים את השלטים : נא לא לדרוך על הדשא"? ומה אנחנו עושים דורכים.. כי המוח שלנו קולט את הצירוף לדרוך על הדשא.
כיצד זה קשור להצהרות חיוביות?
כאשר אנחנו רוצים להשיג דבר מה ואנחנו אומרים את זה במונחים שליליים המוח הלא מודע יקלוט את המסר השלילי למשל אני לא רוצה להיות יותר שמנה- מה שהמוח שלנו קולט זה את המילה שמנה . אבל אם נאמר לעצמינו אני רוצה להגיע למשקל 60 קילו זוהי הצהרה חיובית.
אז מהי הצהרה חיובית?
הצהרה חיובית תחילתה במחשבה חיובית. אני אומר לעצמי משפטים של מה שאני רוצה להיות או מה שאני רוצה שיהיה בחיי,  ואני חוזר עליהם פעמים רבות עד שאני מחווט את מוחי מחדש.
ההצהרות החיוביות הם משפטים חיוביים, הנאמרים על ידינו שוב ושוב כדי להעצים את כוחה של המחשבה.
חוקרים גילו (מתוך הספר "התשובה ", אסאראף וסמית) שהמשפטים החיוביים שאנחנו חוזרים עליהם, משנים את המציאות משנים את תגובת האדם, מפני שהחזרה החיובית בסופו של דבר מוטבעת באופן עצבי במוח  הלא מודע.
 אם אנחנו רוצים לשנות משהו בחיינו, רוצים לנוע, לא להתקע, אזי אנחנו צריכים לנסח בצורה חיובית את המחשבות שלנו להעלות אותם על הכתב ולחזור עליהם שוב ושוב, ואלה יהיו ההצהרות החיוביות שלנו.
כיצד כותבים הצהרה חיובית?
 על כך בפוסט הבא.
בברכה
צוות אר''י

מה יקרה אם לא נהיה מודעים להרגלים שלנו?

שלום לקוראינו היקרים

מה יקרה אם לא נהיה מודעים להרגלים שלנו?

קראתם בפייסבוק שלנו על התלמיד שהציק ליונתן בכל פעם שההוא עבר לידו, אך בשיחה איתו התברר שאינו מודע כלל לכך?
ובכן זו דוגמא לחוסר מודעות מוחלט באשר להרגל, במקרה זה להרגל מגונה.

מה קורה כשאין אנו מודעים להרגלים שלנו?
אנחנו בחוסר תנועה.

הרגל הינו חזרה אוטומטית על התנהגות, חזרתיות אוטומטית הינה מתכון להרדמת החשיבה והמודעות, זה דומה למצב שינה, וכשאנחנו ישנים אנחנו בחוסר תנועה. ומה קורה לאורגניזם שאינו בתנועה? במהרה הוא מתנוון ומת.

ככל שחיינו ינוהלו על ידי ההרגלים שלנו כך הסיכוי שלא נחולל בהם שינוי הולך וגדל, ועל מנת לקיים שינוי עלינו להיות בערות מלאה, שתיתכן רק כשהמחשבה בתנועה, ההתנהלות בתנועה והגוף בתנועה.

איך נבחין בכך שאין אנו בתנועה?
נשב על זרי דפנה מתוצאות שהשגנו, לא נפעיל הערכה ובקרה על ההתנהגות שלנו, נהיה שאננים, לא נקבע מטרות חדשות, נהיה מרוצים ממה שיש, נקבע עצמנו באיזורי הנוחות שלנו, ותמיד נחשוב שהאחרים לא יודעים כלום, בקיצור נהיה מרוצים.

מהנאמר עד כה ניתן להסיק שאי מודעות להרגלים שלנו מרדימה אותנו במקום שבו נוח לנו להיות, ואילו מודעות להרגלים יוצרת ערות ושאיפה לייצר תנועה בחיינו.

נא היו ערים ומודעים להרגלים שלכם אחרת "תרדמו בעמידה".

ובנימה אופטימית זו נסיים את סדרת הפוסטים בעניין הרגלים.

כל טוב לכם
ותודה שביקרתם בבלוגיה

צוות אר"י-אורנה רותי יונה

איך שינוי הרגלים תורם להצלחה?

האם שמתם לב כיצד אתם מגיבים לקושי? האם קושי מאתגר אתכם או מרפה את ידיכם? 

אם קושי מאתגר אתכם אשרכם  , סיגלתם לכם הרגל חיובי ובונה ,  אך אם אתם פוחדים מן הקושי הרי לכם הרגל שקיבעתם בתודעתכם כמו תחושת הפחד שאתם מרגישים כשאתם אמורים להתמודד מול קושי.
לצערנו מרבית ההתניות שלנו הן שליליות. להתניות אלה קורא ריצ'רד ד. קרסון בספרו "לאלף את השדון" - שדונים.
התנהגות ששרתה אותנו בתקופה מסוימת והייתה יעילה עבורנו הפכה להיות הרגל שסיגלנו לעצמנו מול ההתמודדות עם קושי , והשדון שלנו נהג להפחיד אותנו בחוסר היכולת שלנו להתמודד עם הקושי וכך סיגלנו לעצמנו הרגל של ריפיון ידיים או חוסר התמודדות בכל מצב של קושי.

האם שינוי ההרגל יוכל לסייע להצלחתנו להתמודד עם קושי?  

ברור משאלתנו זו ששינוי בהרגלים יתרום להצלחה.
מדוע?
כתבנו בפוסטים הקודמים , שדפוסי ההתנהגות שלנו, האמונות, ההרגלים שלנו הפכו להיות חלק מאיתנו , אנחנו עשויים מההרגלים שלנו ולכן קשה לנו לפתח מודעות לדפוסי ההתנהגות שלנו. אלה ההרגלים שחוסמים את הצלחתנו , אלה ה"שדונים" שמשכנעים אותנו ש"אין שום סיכוי" , ש"זה לא ילך", שמשדלים אותנו לא להתמודד כי "לא נצליח , כי בעבר כבר ניסינו ונכשלנו ".

מה אם כן ניתן לעשות?
חשוב להבין שהרגלים ניתן לשנות בעצם שינוי ההתנייה בתודעתנו. 
יש צורך במס' צעדים כדי לעשות זאת:

צעד ראשון-  יש לזהות את ההרגלים הללו , כשאנו נתמקד בהם הם יתגלו בבהירות . 

צעד שני-  זיהוי ההרגל שלנו יסייע לנו להתמודד איתו.

צעד שלישי -יש ליצור הפרדה מוחלטת בין ההרגל לבין התגובה שלנו לנוכח מצבים שהגדרנו עצמם קשים להתמודדות.

צעד רביעי - נסגל לעצמנו תגובה אחרת ברגע שזיהינו את ההרגל .
השלב האחרון  כבר יכול ליצור את קפיצת הדרך לשינוי ההתנהגות.
חשוב להדגיש את הצורך בחזרתיות באימון ובתרגול שיסייעו לשינוי ההרגלים.

לסיכום :

רוצים להצליח?

התחילו בזיהוי האמונות וההרגלים שלכם!

זקוקים לעזרה?

תוכלו לפנות אלינו לצוות אר"י - אורנה רותי ויונה.

האם ניתן לשנות הרגלים?

שלום לקוראינו היקרים

הפעם נעסוק בשאלה "האם ניתן לשנות הרגלים". כפי שקראתם בפוסט הקודם ישנם הרגלים שמעכבים אותנו ובמילים אחרות הרגלים שמזיקים לנו.
למה רובנו לא משנים אותם?
א. לא יודעים כיצד
ב. כשיודעים כיצד מבינים שזו השקעה שבדרך כלל "לא בא לנו" להשקיע

שינוי הרגלים קשור בחלק הבלתי מודע של מוחנו, זה החלק האחראי על הגשמת מטרות, חלומות והשגת יעדים. אם כך מה תפקידו של החלק המודע? להציב יעדים, להגדיר מטרות, לדמיין חלומות, אך מי שאמון על ההגשמה הוא החלק הבלתי מודע במוחנו, שם התמקמו להם ההרגלים והאמונות שלנו.
על מנת לחולל שינוי בהרגלים אנו נדרשים לתכנות מחודש, כלומר למערכת הפעלה חדשה של הוראות באשר להתנהגות מסויימת במוחנו.
זה נשמע מדע בידיוני, נכון?
הבה נפשט את הדברים:
נתבונן בהרגל מעכב הצלחה בלימודים:
תלמיד מספר לנו שהוא אוהב לצפות בטלביזיה שעות, אחר כך הוא עייף ולא מתחשק לו להכין שיעורים, וכשהוא מגיע לשיעור אין לו מושג מה לומדים, הוא צובר פערים גדולים בידע, וכשמגיע המבחן הוא לא מסוגל לאסוף עצמו ללמוד. מכאן הדרך לכישלון קצרה מאוד.
מה עושים? מתכנתים את המוח לשנות את הרגלי הצפייה בטלביזיה.
מהו התהליך?
1. לקבוע יעד שקשור לצמצום שעות הצפייה בטלביזיה-היעד צריך להיות בר השגה, במשמעות צעד אחד קטן.
2. לדמיין איך היעד נראה במציאות
3. לדמיין את היעד באמצעות החושים: ראייה, שמיעה, חישה
4. להתאים להדמיה מלל תומך
5. להטביע במוח הבלתי מודע ( לשהות בגלי אלפא)
6. לחזור על הפעולה במהלך 40 יום

בסבך הרגלי החשיבה לגבי צפייה בטלביזיה מתחיל להיווצר שביל חדש, זוהי המחשבה החדשה לגבי הרגלי הצפייה בטלביזיה המחשבה החדשה הזו הופכת עם הזמן להרגל החדש.

התנאי להצלחה: חזרתיות. 
כי המוח אוהב לתרגל את עצמו לדעת.......

איך קובעים יעדים? איך הופכים אותם להדמיות מנטליות? איך מתרגלים? איך זה קשור להצלחה?

על כך מבוסס האימון התודעתי להצלחה שאנו מציעות.
אתם מוזמנים.

שבת מבורכת מצוות אר"י-אורנה רותי יונה

מדוע הרגלים הופכים להיות גורם מעכב?

" מחר אפסיר לאכול שוקולד כדי שלא אשמין" כך אני אומרת לעצמי כל יום כשמגיע המחר. אני לא יכולה להפסיק לאכול שוקולד אחרי כל ארוחה כי כך הרגילו אותי כשהייתי קטנה. ושקולד זה דבר טעים, ממכר. אכילת השוקולד הפכה להרגל שהוא על פי המילון הוא "טבע שני" .חברה שלי רוצה בכל פעם להפסיק לעשן, אבל היא נגמלת לשלושה חודשים ושוב חוזרת. היא לא מצליחה להתמיד, יש משהו בעישון מעבר להתמכרות , זהו הרגל שנוח לה איתו כי זה מסדר לה את היום.
אמנם יש הרגלים מועילים, דברים שאנחנו עושים מכוח ההרגל למשל, נהיגה וטוב שכך ,כי אם הנהיגה לא הייתה הופכת להרגל היינו צריכים לחשוב מה עושים כל הזמן ואז לא היינו מסתכלים על הכביש.
לעומת זאת ההרגלים המזיקים לנו משאירים אותנו באזור הנוחות. אנשים אוהבים להשאר באזור הנוחות שלהם כי כך הם רגילים.
למשל להשאר לכודים במערכות יחסים שלא תורמת היא סוג של הרגל מזיק, או ללכת בכל בוקר לעבודה שאנחנו לא אוהבים כי זה נוח, כי אני יודע מה צפוי לי זהו הרגל מזיק. כאשר אני אומר לעצמי א.. את הדבר הזה אני בטוח לא אוכל לעשות, זהו הרגל מזיק.
בספר "התשובה" של גון אסאראף ומאריי סמית כתוב, שכוח ההרגל גדול אלפי אלפים מכוח הרצון. אני רוצה להשיג משהו אבל אני לא זז כי אני לא רגיל לחשוב במונחים של הצלחה.
ברגע שמתרגלים להיות באזור הנוחות זהו גורם מעכב. אנחנו לא משתנים לא עוברים תהליכים נשארים במקום.
ואמר אלברט איינשטיין- "אי שפיות לעשות אותו דבר שוב לצפות לתוצאות שונות".
אז מה עושים?
על כך בבלוגיה הבאה
בברכה
צוות אר''י

מה בין הרגלים לאמונות?

מספרים על האינדיאנים , שלא ראו את הספינות של קולומבוס , על אף שהיו במרחק שיכלו לראות אותם.
מדוע לא ראו אותם ? האם היו קצרי רואי ?
התשובה נעוצה לא ביכולת הראייה שלהם על אף שסביר להניח שהייתה 6/6 אלא מפני שלא הכירו את כלי השיט האלה, ולכן גם כשאלה התקרבו אל החוף , מוחם לא שידר להם את מה שהתרחש במציאות , הלוא אלה היו ספינותיו של קולומבוס.
הכיצד?
המוח הוא מסננת מצוינת לכל מה שאיננו מכירים.  ראיות שאינן עומדות בקנה אחד עם המידע שברשותנו לא נקלטים במוחנו.  מוחנו מסייע לנו אף להמציא ראיות ובלבד שנגן על דעותינו . (למוח יש ראש משלו/ קורדליה פיין , עמ' 106)
כיצד מידע זה קשור לנושא שלנו?
אמונות הן תבניות עצביות ספציפיות במוחנו , מחשבות שהושרשו עד כדי כך שנעשו בלתי רצוניות. בדומה להרגלים .
למעשה כשאנו מדברים על הרגלים אנו מתייחסים לכל אותן פעולות אוטומטיות שדיברנו עליהם בפוסט הקודם.
אמונות הן  פעולות אוטומטיות שנעשות במוחנו. כלומר, אמונות הן הרגלי החשיבה שלנו . כדי שחיינו יוכלו להמשיך ולהתנהל יש לנו מנגנון ש"מסדר" לנו את העניינים. המוח עושה פעולת מיון מדוקדקת , ביקורתית ,
וזו כמעט תמיד מבטלת את הראיות גם אם הן נכונות לכאורה (שם עמ' 107)
ההרגלים שלנו והאמונות שלנו על פי מחקר נוירולוגי שנעשה בעשור האחרון מגלה ש- 96-98 אחוז מההתנהגויות שלנו הן אוטומטיות , והם נמצאים במוח הלוא מודע .
כיצד זה משפיע על היכולת שלנו להציב יעדים ולהשיגם ?כפי שנאמר הרגלים אלה פעולות יום יומיות שהופכים לטבע שני אצלנו. אנחנו רגילים לקום בבוקר בשעה מסוימת , לאכול אוכל מסויים או לבלות עם חברים .

הרגל יכול להפוך לאמונה כאשר הוא הופך להרגל של חשיבה. מכאן שהאמונה היא חור המנעול שדרכו אנחנו מתבוננים על העולם , מבינים אותו ונותנים לו פרשנות. האמונות שלנו מבטאות את היחס שלנו אל המציאות שלנו. אלה מבטאים את ההבדל בין מצליחנים ללוזרים.

מנסיונינו במערכת החינוך למדנו שהיכולת שלנו באמצעות האמונה בתלמידים שאף אחד לא האמין בהם וביכולתם גרמה לשיפור ניכר בהישגיהם , עד כדי כך שהאמונה של המחנך והמורים המקצועיים סייעה להם להאמין בעצמם וביכולת שלהם להצליח.

ברגע זה הרגל החשיבה של לוזרים הפך לאמונה בעצמם כמצליחנים.

כיצד התרחש השינוי הזה ואיך זה קשור למוח הלא מודע, ועוד , מדוע איננו מצליחים להשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו? איך כל זה קשור לאמונות?

על כך בפוסט הבא.
בברכה
צוות אר"י- אורנה, רותי ויונה

מהו הרגל?

שלום לכם קוראינו היקרים
אם תכננתם לנסוע ברכבכם למקום מסויים אך במקום זה מצאתם את עצמכם נוסעים בדרך הרגילה למקום עבודתכם, איכם חלילה סניליים ותשושי מחשבה, אתם פשוט משרתים את ההרגלים שלכם, שמן הסתם כוחם גדול. 


מהו הרגל? בספר ה"תשובה" מוסבר ההרגל כ"מה שאתם יוצרים כאשר אתם עושים דבר מה שוב ושוב, עד שאתם מגיעים למצב שאינכם צריכים לחשוב במודע על הפעולה כדי לחזור על התהליך בצורה מושלמת, הדבר נכון לא רק ההקשר לפעולות פיזיות שלכם, אלא גם בכל הנוגע למחשבותיכם." (שם ע' 63). הסבר זה נותן מענה ברור מדוע לפעמים אנו מוצאים עצמנו בדרך למקום העבודה למרות שתכננו לנסוע ליעד אחר. 


אמונות "יושבות" על הרגלי חשיבה, מכאן עליכם להבין שהינכם מנוהלים על ידן, ואם הרגלתם את עצמכם לחשוב שמגיע לכם מכל השפע המומטר עלינו ביקום זה סביר להניח שתזכו בו ביום מן הימים.


תודה שביקרתם בבלוגיה וקראתם


בברכה מאר"י-אורנה רותי יונה

מה יקרה אם לא נפעל על פי היעדים שלנו?

הסיפור של עליסה בארץ הפלאות נותן מענה לשאלה ששאלנו היום.
"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן"? שואלת עליסה את החתול

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע" אמר החתול"
"לא אכפת לי כל כך לאן"- אמרה אליס
"אם כך , לא משנה באיזו דרך תלכי" אמר החתול
"בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס הסבר
"בטוח שתגיעי , אמר החתול, אם רק תתמידי בהליכה"
לעליסה לא חשוב לאן להגיע , אך כיוון שאנחנו חיים במציאות ולא בארץ הפלאות , חשוב לנו מאוד להיות מכוונים וממוקדים כדי להשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו.
ניתן לומר שאם אנחנו כבר הצבנו יעדים , אנחנו כבר נמצאים בדרך הנכונה , לפחות אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע.
לעיתים הקשיים בדרך מאלצים אותנו לסטות ממנה , אך החוכמה היא להתעקש לחזור למסלול.
לשם כך נדרשת כמובן משמעת ומחויבות לתהליך. אחת הסיבות לכך שאנשים לא פועלים על פי היעדים שלהם מתבררת במחקרים, שנעשו על המוח שגילו שהצבת יעדים זוהי פעולה שעושה המוח המודע ואילו השגתם היא פעולה שעושה המוח הלא מודע.
בספר "התשובה" של ג'ון אסארף ומארי סמית מספרים השניים כיצד הצמחה חברה של אריחים כאשר שיתפו את העובדים וביקשו מכל עובד לקבוע יעד משלו. כל עובד כתב מה הוא רוצה גם בקריירה וגם בחייהם האישיים.
בדרך זו הפכה החברה מחלומו של בעל החברה בלבד לחלומם של כל עובדי החברה.  מדוע ? כיוון שהעובדים הבינו שהצלחת החברה קשורה לכך שהם יפעלו על פי היעדים שהם הציבו לעצמם.
אז אם כבר הצבתם יעדים אנחנו מקוים שהחלטתם גם לפעול על פיהם  , וגם אם סטיתם מעט מדרכם העיקר שתדעו לאן פניכם מועדות .
במקרה אחר נראה לי שתלכו לאיבוד ובסוף תגיעו , השאלה מתי???????
מקוים שתגיעו בזמן.....
צוות אר"י- אורנה, רותי ויונה

כיצד הצבת היעדים תסייע לנו להצלחה?

אתם מכירים בודאי את הסיפור המקסים " הקוסם מארץ עוץ" ואתם בטח שואלים מה הקשר בין הסיפור לבין הכותרת של הפוסט.

הקשר הוא הצבת יעדים בדרך להצלחה.

הצבת היעדים , הגדרתם ,המיקוד שלהם, הפיכתם למשהו מציאותי, מוביל אותנו, כמו דורותי שרוצה להגיע לעיר האיזמרגד כדי לפגוש בקוסם הגדול, מפני שהיא יודעת שרק הוא יכול להחזיר אותה הביתה.

כדי להשיג מטרה זו נאמר לדורותי ללכת בדרך הלבנים הצהובות. וזה מה שהיא וחבריה עושים. ואז הם מצליחים להגיע לקוסם .  דורותי הגיעה כי היא דאגה כל הזמן לצעוד בדרך הנכונה- השביל הוא היעדים, ללא הצמדות ליעדים דורותי לא הייתה מצליחה להגיע למטרה שלה, למרות הסטיות שעברה בדרך כולל המפגשים שלה עם הדחליל, איש הפח והארי עם מכשפה ועוד דמויות שנקרות לה בדרך.

ד''ר  הארי אדלר כותב בספרו "מצויינות אישית", שהצעד הראשון להצלחה הוא לדעת מהי המטרה שלך.

אחרי שאתה יודע מה אתה רוצה, איך נראית הצלחה עבורך, אתה צריך להציב לעצמך יעדים.

במחקר שנעשה באוניברסיטת ייל ב1953 נשאלו סטודנטים אם יש להם מטרות מוגדרות ויעדים להשגתם  רק 3% ענו בחיוב אחרי 20 שנה בדקו את כל המחזור וגילו, שאותם שלושה אחוזים, שהיו  להם יעדים,  היו שווים יותר במונחים כספיים משאר בני המחזור שלהם.

יעדים טובים הם אלה שמלהיבים אותנו גורמים לנו לזוז, רצון לעשות, להתקדם, ברגע שהצבנו יעד והצלחנו בו זה מעודד אותנו להמשיך הלאה עד למטרה הנכספת. כאשר אנחנו נציב יעדים נדע גם שיש מכשולים בדרך (ראו הסיפור של דורותי) נדע גם לצאת מהם מחוזקים. עלינו רק לדאוג שאותם יעדים שאנחנו מציבים לעצמינו הם משהו שאפשר להגשימו, שאפשר לעשותו כדי שהמטרה שלנו לא תשאר בגדר חלום בלבד.

ועכשיו, אחרי שגילינו לעצמנו מה אנחנו רוצים והצבנו יעדים קונקרטיים, אנחנו יודעים לאן ללכת ולאן אנחנו רוצים להגיע וזהו הקשר בין הצבת יעדים להצלחה.

בברכה

צוות אר''י

האם יעדים מקרבים אותנו למימוש חזון?

האם יעדים מקרבים אותנו למימוש חזון?

שלום לכם קוראים יקרים

כל 1000 ק"מ מתחילים בצעד אחד קטן. הגדרת היעדים אלה הם הצעדים הקטנים למימוש חזון גדול. המוח שלנו מזהה סטרס בהגדרת מטרות גדולות, החזון הוא כמו מטרה ענקית עבורו, וזה יוצר סטרס. מה המוח עושה? כדי למנוע את הסטרס החלק שנקרא "המוח התיכון" חוסם את המעבר לקליפת המוח ומותיר בידינו שתי אפשרויות: FIGHT  או FLIGHT והופ, אנחנו בורחים ולא עושים אף צעד לקראת הגשמה.

המוח גילה סטרס.

מי מגיע לעזרתנו?

טכניקת היעדים. ברגע שנפרק את המטרה הגדולה, את החזון ליעדים קטנטנים בני השגה, לא יווצר סטרס, המוח התיכון ימשיך ל"התנמנם" תהיה גישה לקליפת המוח, ואז ניתן יהיה לבצע את היעדים עליהם החלטנו.

אם כך הדרך למימוש החזון מורכבת מביצועם של יעדים. התנאי הוא שעל היעדים להיות קטנטנים, כמו צעדים קטנטנים, תזכרו כדי לא ל"הרגיז" את המוח התיכון.

להמחשה ניתן לראות זאת כמו פירמידה הפוכה:

ראשית נולד החלום ממנו נגזר החזון ממנו נגזרות המטרות ומהן נגזרים היעדים. זכרו שהם צריכים להיות קטנטנים ( לא להרגיז את המוח)

ח  ל  ו  מ  ו  ת

ח   ז   ו   ן

מ ט ר ה

יעד

מקוות שנהניתם מהקריאה

צוות אר"י-אורנה רותי ויונה

 

מהי חשיבותם של הצבת יעדים?

אתחיל בסיפור:
 נזיר התהלך ביער  לאטו , לפתע הבחין בחיל שעצר אותו וכיוון את רובהו אליו . שאל החיל את הנזיר:
מי אתה?
לאן אתה הולך?
מה אתה עושה כאן?
לנוכח שאלותיו של החיל  שאל אותן הנזיר : "כמה משלמים לך כל חודש" ?  ענה לו החיל : "עשר מטבעות  זהב".
"אני אשלם לך חמישים מטבעות זהב אם תעמוד כאן כל יום ותשאל אותי את שלוש השאלות האלה.
חשיבותן של השאלות כגון אלו היא להפוך את היעד מרעיון מופשט לרעיון מוחשי , שניתן למימוש במציאות.
בסיפורנו הנזיר יכול להמשיך להתהלך ביער בלי לדעת מי הוא שם , לאן הוא בדיוק הולך ומה הוא רוצה להשיג.
על כן קביעתם של היעדים  ממקדת את האדם במה שהוא רוצה להשיג לעומת הדברים שהוא חושב שהוא יכול להשיג.
קביעתם של יעדים מחברת את האדם אל מה שהוא משתוקק לממש , (לפי מפתח master שהתייחסנו אליו) והרצון הזה בוער בעצמותיו ומהווה מקור של אנרגיה להשגת היעד.
חשיבות מכרעת יש גם להענקת משמעות ליעדים שהצבנו. ומכאן גם חשובה השאלה שנשאל את עצמנו: מה זה יעניק לי כשאגיע ליעד שהצבתי לעצמי?
אז לסיכום אם יש לכם מטרה שעל פיה אתם חיים חשוב שתציבו יעדים ותוכלו לממש אותם , כיוון שהצבת היעדים היא בראש ובראשונה הגורם להתחלת הגשמתם.
מאחלים לכם בהצלחה
צוות אר"י- אורנה , רותי ויונה

מה בין יעדים ומטרות?

תארו לעצמכם שאתם חולמים להיות: בעל/ת עסק, טייס/ת, זמר/ת, סדנטאפיסט/ית, מורה, מהנדס/ת, רופא/ה ומה לא. הרשימה יכולה להיות ארוכה יותר. האם חשבתם פעם מה אני עושה עם החלום שלי להיות....?
תארו לעצמכם שאתם רוצים להגיע לראש האוורסט, זוהי המטרה שלכם, אתם מתכוננים אליה שנים. קבעתם יעדים- לעשות כושר, לטפס על הרים נמוכים, לקנות את הציוד הנכון, להתאמן במקומות שיש בהם אויר דליל, לקרוא חומר מתאים, לבדוק מה מזג אויר ששורר שם ועוד.
המטרה שלכם היא לכבוש שיאים כרגע זה האורסט. כל היעדים שהצבתם לעצמכם הם הדרך להגיע למטרה. כאשר תשיגו את כיבוש האוורסט , יהיה לכם שיא חדש לכבוש- זהו החלום שלכם.
על פי הספר "התשובה", שכתבו אסאראף וסמית, החלומות שלנו מהוים ביטוי של המטרה שלנו והיעדים משיגים  מטרה זו.
למעשה המטרה שלנו או עסק החלומות שלנו היא דבר מתמשך, היא דרך החיים האידיאליים שבה אנחנו חיים או רוצים לחיות, על פי אסאראף וסמית המטרה אף פעם אינה נגמרת זה דבר מתמשך ואינו מסתיים.
היעדים לעומת זאת הם הדרך להשיג מטרה בחיים. הם מוחשיים ,יש להם קצב זמן ,יש להם גבולות.
יעדים שאנחנו מציבים לעצמינו רצוי מאד גם שנסיים אותם. לאחר שסיימנו אותם אנחנו מציבים לעצמינו יעדים חדשים.
זהו ההבדל ביניהם למרות, שעל פניו ,מטרה ויעדים נשמעים זהים.
מכאן שהיעדים הם ציוני דרך לאורך כל החיים . והמטרה היא הכיוון שאליו מובילה הדרך.
למעשה המטרה היא האור בקצה המנהרה.
בברכה
צוות אר''י

מהם יעדים?

היעד הינו חלק ממטרה, שנקבעו לו גבולות ברורים. ד"ר רוברט מאורר, בספרו "צעד קטן לשינוי גדול" הוצ' סטימצקי מסביר שכשמציבים מטרה ופורטים אותה ליעדים קטנטנים לא ניתן להיכשל.

מהם הקריטריונים שהופכים יעד לבר ביצוע?

1.      M  (MEASURABLE) : ניתן למדידה מבחינת התוצאה

2.      A (ACHIEVABLE) : מעשי, בר השגה, כפוף למשאבים מצויים

3. S (SPECIFIC) : ממוקד, מפורט מאוד, ניתן לתיאור ספציפי
4. T (TIME BOUND) : תחום בזמן, שניתן לתת תשובות ברורות לשאלות כמו: מתי? ממתי? עד מתי? לכמה זמן?
5. E (ENERGY) : מדליק, מעורר מוטיבציה, התלהבות, מזרים אנרגיה ומעורר
6. R (RESULTS ORIENTED) : מכוון תוצאה מדידה

את הקריטריונים ניתן לזכור באמצעות ראשי התיבות: MASTER

ממה יש להימנע?

1.      מהגדרה לא ברורה של יעדים

2.      מהצבת יעדים סותרים

ואם עשיתם הכול נכון, מה כדאי לבדוק על מנת להיות בטוחים שכל יעד מוביל לתוצאה?

לבדוק את  סעיף 5 ה- ENERGY האם זה מדליק אתכם? האם יש לכם די התלהבות ואנרגיה להשיג את היעדים שהצבתם?

אם הינכם מוצאים שאינכם מתלהבים מהיעדים שהצבתם, הסבירות שתיכשלו בהשגתם עולה.

שיהיה לכם בהצלחה

מאר"י-אורנה רותי יונה

מה יקרה אם לא נשתמש באינטואיציה שלנו?

כדי לענות על השאלה אתחיל בסיפור על הבת שלי שחזרה אתמול מבית הדפוס עם שני פוסטרים שעבדה עליהם ימים כלילות.  כשחזרה הבייתה סיפרה לי שהיא מצטערת על הבחירה שלה ולמעשה היא הייתה  יכולה לבחור בגרסה אחרת של פוסטר שהכינה.
לא אלאה אתכם בהתלבטויותיה , אך לשאלתי מדוע לא הדפיסה גם את הגרסה הזאת ענתה שזה הרבה כסף. כמה שאלתי? 60 ש"ח ענתה.  "אם זו הבעיה אז כדאי שתחזרי לבית הדפוס להדפיס את הגרסה הנוספת" אמרתי לה  וגם שאלתי:
"אינטואיטיבית  מה אומרת לך תחושת הבטן שלך" שאלתי אותה
"לא יודעת", ענתה לי
"נניח שאת עכשיו ממציאה תשובה מהי תחושת הבטן שלך"? שאלתי
"את יודעת מה , אמא, זה לא משנה "ענתה לי
"האם את בטוחה בתחושה הזאת"?
"כן" ענתה לי בתי .
אכן ניכר על פניה שהיא נרגעה והייתה שלמה עם החלטתה.
הפעם תחושת הבטן הייתה זו שהובלה את החלטתה ולא ההיגיון שתעתע בה ויצר בה את תחושת הבלבול.
מה היה קורה אילו לא הייתה נשמעת לתחושת הבטן שלה?
נראה לי שבמקרה הזה הייתה מבזבזת אנרגיה , זמן,  (וגם כסף ) , אך כשהיא הקשיבה לאינטואיציה שלה היא קיבלה את ההחלטה הנכונה - להישאר עם הפוסטרים שכבר בחרה . (בדיעבד התברר שההקשבה לאינטואיציה הייתה נכונה).
דר' הארי אלדר בספרו "המוח הימני כמנהל" כותב , ש"האינטואיציה היא קודם כל איכות חולפת,  ואנו עלולים לתת לה לחמוק מאיתנו בקלות.... האינטואיציה היא כמו "דיג קוסמי" , שמחייב לאחר שחשים במשיכת החכה לתפוס את הדג" . במה הדבר תלוי? ביכולת שלנו ובביטחון העצמי שלנו לקבל החלטות אינטואיטיביות , שכמעט תמיד יוכיחו לנו שצדקנו בטווח הארוך.
אז מה יקרה אם לא נשתמש באינטואיציה שלנו?
אין לי ספק שנמצא עצמנו לעיתים רבות מצטערים שלא היינו קשובים לה.
אז מה תחושבת הבטן שלכם אומרת לכם עכשיו?
נסו ותיווכחו שלא הצטערתם להיות קשובים לאינטואיציה שלכם.
בברכה
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

כיצד השימוש באינטואציה מסייע להצלחה?

כולנו  מכירים אנשים שהצליחו בתחומים שונים בחייהם. כאשר הם נשאלו מה היה סוד ההצלחה שלהם הם טענו שלא היה משהו מיוחד, זה היה סוג של אינטואיציה.

למה הם התכוונו?

רובינו משתמשים בהגיון שלנו כדי לפתור בעיות, כך לימדו אותנו במשך השנים. אנחנו מפעילים בעיקר את המוח השמאלי שלנו, שוקלים, בודקים ולכן הרבה פעמים מפספסים. ההיגיון מלמד אותנו לחשוב בתוך הקופסה, ההיגיון שלנו מאפשר לנו להשתמש בחמשת החושים שלנו, אבל מה קורה עם האינטואיציה שהיא החוש השישי?

האינטואיציה מאפשרת לנו לחשוב מעבר לתפיסה הקונבנציונלית, להשתמש גם בצד הימני של המוח, שהוא הצד היצירתי. כאשר אנחנו יצירתים אנחנו בוראים משהו חדש.

השימוש באינטואיציה מאפשר שימוש בכל המוח, האינטואיציה בעצם מעבדת את כל מה שנתפס בחמשת החושים שלנו, ואז אנחנו לא חולפים ליד ההזדמנות בלי לדעת שהיא קיימת ,אלא נתקלים בה. כאשר אנחנו משתמשים באינטואיציה אנחנו גם מעיזים לעשות, כאשר מעיזים לעשות מצליחים.

הדוגמאות הטובות ביותר כיצד השימוש באינטואיציה מסייע להצלחה הם אדיסון ואיינשטיין. יש כמובן עוד רבים וטובים. אבל אינשטיין למשל השתמש באינטואיציה כדי לצאת מהקופסה, היציאה מהחשיבה הסטנדרטית  ומהתורה של ניוטון שהייתה נפוצה בעולם שנים רבות, הביאה אותו לפריצת דרך חשובה בעולם הפיזיקה.

ואם שומעים את סיפורו של אינשטיין מיד עולה מחשבה: "אבל הוא היה גאון" זה נכון , אבל אולי בגלל שהוא ידע להשכיל ולהשתמש באינטואיציה שלו הפכה אותו לגאון? אין לדעת.  יש הרבה מאד ממציאים, אנשי עסקים, יוצרים שהצליחו לא בגלל שהם גאונים, אלא בזכות השימוש שלהם באינטואיציה.

אפשר ללמוד זאת גם אם אנחנו לא גאונים.

העיקר לא לפחד להשתמש גם בחוש השישי שלנו ולא רק בחמשת החושים הרגילים.

בברכה

צוות אר''י

כיצד ניתן לפתח את היכולת האינטואיטיבית?

כיצד ניתן לפתח את היכולת האינטואיטיבית?

השאלה נראית קצת הזויה, הרי אינטואיציה קשורה לתחושות בטן מבוססות על "קרעי מידע", איך ניתן לפתח?
מתברר שאפשר.

בראיון בלעדי למוסף כלכליסט שכתב אורן הוברמן מתאריך 27 לספטמבר 2011 חושף לראשונה אבי הכלכלה ההתנהגותית וזוכה פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן, את התיאוריה החדשה והמטלטלת שלו על הדרך שבה פועל המוח האנושי, ומתווה את הדרך לדייק בתחושות בטן.

בריאיון זה הוא מתאר כיצד מתכנתים את האינטואיציה תוך שהוא מסתמך על אר.די. מרטין, כותב הספר "מומחה למיון אפרוחים": "עיקר השיטה לתכנת את האינטואיציה: חוקיות, תרגול רב ופידבק מיידי ורציף מהמומחה הכי טוב שאתה יכול למצוא".

אחד מהשלושה לא מספיק.

בדוגמא שהוא נותן מתואר כיצד מאמנים אנשים לזהות מין אפרוחים באופן אינטואיטיבי כבר בימים הראשונים לחייהם במקום לחכות 4 שבועות. וכך מתואר האימון האינטואיטיבי: ""יש רק דרך אחת ללמוד 'להרגיש' מין של אפרוח", מסביר מרטין בספרו. "הסטודנט לוקח אפרוח, בוחן אותו בזהירות ומניח אותו בסל המתאים. בהתחלה זה כמעט ניחוש מוחלט. המדריך, שעומד לידו כל הזמן, מסתכל ואומר לו בכל פעם 'כן' או 'לא'. את הפעולה הזאת הם עושים אלפי פעמים מדי יום. בשבועות הראשונים התלמיד טועה בחצי מהמקרים. אחרי חודש כמות ה'לא' יורדת לפחות מ־30%. אחרי כמה חודשים, אם הוא מוכשר, הוא לא שומע יותר את המילה 'לא' בכלל. זה מפסיק להיות משהו שדורש מאמץ מנטלי והופך למשהו אוטומטי לגמרי".

מסקנה:
האימון האינטואיטיבי עוסק בניחוש שבצידו פידבק מיידי דורש תרגול רב ומאפשר מציאת חוקיות מסויימת.

האם ניתן לאמן כל אחד לתכנת את האינטואיציה שלו? אין ספק.

בברכה

צוות אר"י

מה אנחנו מרויחים מתוך הקשב לאינטואיציה?

האינטואיציה היא אחד הכישורים התודעתיים העוצמתיים שיש לנו כבני אדם , שמאפשרת לנו להרגיש את האנרגיה בתוכנו ובסביבתנו.  להיות קשוב לאינטואיציה משמעו להקשיב לאנרגיות שאנחנו מרגישים . רגש זה מתורגם במציאות לסוג של רטט. 
תארו לכם שאתם נכנסים לחדר  מלא אנשים ומרגישים שמשהו קרה , מבלי כל הכנה מוקדמת . רק בדיעבד התברר לכם שקרה אסון לאחד האנשים שיושבים בחדר.  כיצד ידעתם /הרגשתם זאת ? התשובה כמובן קשורה לתחושה האנרגטית , לרטט שהרגשתם שסימן בתודעתכם שקרה משהו .
אנשים מרבים לומר שהם השתמשו באינטואיציה שלהם במצבים אלו או אחרים , וזאת בניגוד לעצות ההגיוניות שקיבלו מן הסביבה או שהם חשבו בעצמם. תודעתית הרגישו את מה שנכון להם לעשות , וכך נהגו.
מה היה קורה אילו לא היו קשובים לאינטואיציה שלהם?
במרבית המקרים סביר להניח שההקשבה לאינטואיציה אכן הייתה נכונה  וזאת כיוון שהאינטואיציה היא אנרגיה שעוצמתה , התדר שבו היא רוטטת מאפשר לנו להיות קשובים לה, על אף שלעיתים ההיגיון שלנו מכוון אותנו להחלטות אחרות.
אם כן מה הרווח שלנו ?
אם נסכם את הרעיון נאמר שראשית , הרווח הראשוני הוא ההקשבה לאנרגיות העוצמתיות הללו, שנית ככל שנלמד להיות קשובים לרטטים אלה ונאמן את השריר הזה  נפתח את היכולת שלנו לפתח את הכישור התודעתי הזה , שיסייע לנו להחליט החלטות חשובות באמצעים שלכאורה אינם בהחלטת השכל הישר. ולבסוף היכולת הזאת בוודאי תסייע לנו גם לפתח את הכישורים החברתיים ומערכות יחסים , שבהן רב הסמוי על הגלוי.
בברכה
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

מה בין היגיון לאינטואיציה?

האם יצא לכם לשבת פעם מול אדם  ותחושת הבטן שלכם אמרה לכם: "האדם הזה לא נחמד, אני לא אתחבר אליו"?  ואחר כך אמרתם לעצמכם: "אבל הוא רופא, עורך דין, שחקן חשוב, אדם מכובד בעמיו בטח ההרגשה שלי לא נכונה.

אם קרה לכם פעם שקיבלתם הצעה כלשהי, נניח לנסוע לחו''ל עם חבר או חברה, או לעזוב מקום עבודה כדי לחפש משהו אחר, ועניתם כן או לא בלי לחשוב? או שהייתם צריכים להביא את כל הנימוקים למה כן ולמה לא?

אם כך, נתקלתם במלחמה עתיקת היומין בין אינטואיציה להיגיון.

אם אמרתם כן או לא להצעה שקיבלתם מייד ולא הפעלתם שיקולים למה כן כדאי ,או למה לא כדאי, השתמשתם באינטואיציה שלכם .

אם לקחתם לעצמכם זמן לחשוב ועניתם שאתם צריכים לחשוב על זה, לישון על זה, הכנתם רשימות, שיקולים, חשבתם על כך הרבה זמן, הפעלתם את ההיגיון שלכם.

אז הקשר בין היגיון לאינטואציה כפי ששמתם לב הוא קשר הפוך.

האינטואיציה היא דרכו של המוח להגיע לידע, ליצור רעיונות ,לפתור דילמות ללא חשיבה- לעומת זאת ההגיון מפעיל חשיבה.

את תהליך האינטואיציה אנחנו לא מרגישים כי הוא מהיר מאד. לעומת זאת כאשר מפעילים את ההיגיון מפעילים את תהליך החשיבה ואז הוא איטי יותר.

האינטואיציה מגיעה פתאום  מהמוח, ללא הזהרה מוקדמת. אנשים שמשתמשים באינטואיציה לא צריכים להביא הוכחות לך שזה נכון, הם פשוט מרגישים כך.

לעומת זאת ההיגיון שמגיע מהחשיבה שלנו הוא בדרך כלל מאד ליניארי ואיטי.

ממציאים גדולים, פילוסופים, גאונים כמו  אלברט איינשטיין, תומס א. אדיסון, אריסטו, השתמשו באינטואיציה שלהם והגיעו רחוק, מסקנה- כדאי מאד להשתמש באינטואיציה. אם הם אז למה לא אנחנו?

הדבר הלא טוב  במאבק עתיק היומין הזה, הוא שההיגיון בדרך כלל מנצח כי הורגלנו לחשוב עם רשימות, להביא הוכחות.

הדבר הטוב במאבק הזה שאפשר ללמוד לפתח את האינטואיציה.

למה זה חשוב ואיך עושים זאת? כל כך בפוסטים הבאים:

בברכה

צוות אר''י

מהי אינטואיציה?

שלום לקוראינו היקרים

במסגרת האימון לתודעת הצלחה אנחנו מדגישות את החשיבות להיות קשובים לאינטואיציה. ילדים רבים מתנתקים מכישורים ספונטניים בגלל תגמול חברתי-תרבותי שלילי, ומגיעים להיות מבוגרים דעתניים, ידענים, הישגיים, שויתרו על מחוזות מנטאליים רבים, שמאפשרים הדימיון, האינטואיציה, החוש השישי ועוד.

בפוסט זה נסביר מהי אינטואיציה ובבאים נתייחס ליתרונותיה בהתפתחות של הילדים.
אינטואיציה מוסברת בויקיפדיה כ"תכונה אנושית שכביכול מקנה לאדם ידיעות על המציאות, שמקורן בתת מודע והן נוצרות ללא שימוש בחשיבה.
מה שמאפיין את הידיעה האינטואיטיבית, זו העובדה, שהיא נוצרת במהירות רבה (בן־רגע), ושהיא מופיעה בפתאומיות (בהשראה/בהברקה). למרות זאת הפתרון האינטואיטיבי אינו נוצר תמיד באופן מיידי. כדי לפתור עניין כלשהו עוזר לפעמים "לישון על זה לילה".
אדם האוחז בתובנה אינטואיטיבית אינו יכול להסביר בשלמות מדוע הוא נוקט בעמדה זו ובזה אינטואיציה שונה מדעה, המבוססת באופן מודע על נסיון. על אף זאת אינטואיציה עשויה להיות מעוצבת באופן תת-הכרתי על חוויות קודמות. ובכך היא נבדלת גם מאינסטינקט שהוא נטייה פנימית מולדת ואינו מבוסס על חוויות קודמות.
מעשה אינטואיטיבי הוא מעשה שנעשה תוך שימוש בידיעות שמקורן באינטואיציה."

מדוע יש לטפח את האינטואיציה וכיצד זה קשור להצלחה נספר בפוסטים הבאים.

תודה שביקרתם בבלוגיה.

אר"י-אורנה רותי יונה

מה יקרה אם לא נשאף להתמרה בחיינו?

נסו לשאול אנשים סביבכם , או אפילו לשאול את עצמכם - האם מימשתם את חלומכם? האם השגתם את שאיפותיכם או שהתפשרתם איפה שהוא באמצע החיים והסכמתם לחיות חיים אחרים או שונים ממה שהייתם רוצים או תכננתם בדמיונכם?
אנשים רבים אומרים: "כשאהיה גדול .... אז... או כשאצא לגמלאות.... אז " ועוד ועוד.
נראה שאנשים אלו שואפים להתמרה בחייהם ,אך מחכים ומחכים ובינתיים חיים את שגרת החיים , שאינה מספקת אותם.
אנשים רבים מרגישים החמצה בחייהם , אך אינם עושים דבר עם תחושה זו. אחרים מצאו שהדרך ל"תקן" את חייהם היא באמצעות הילדים , אך גם כאן הילדים לא תמיד מוכנים להיענות לציפיות הוריהם.
השאלה היא מדוע אנשים מגיעים למצב הזה?
מדוע אנשים ממשיכים את שגרת חייהם וממשיכים במרוץ מתמיד בחייהם?
הסיבה כנראה נמצאת היכן שהוא באהבת השגרה וההתמכות למוכר ולידוע נוסף לפחד המתלווה לכל שינוי .
אך כמו המים שמוצאים להם את הדרך לחלחל בסלע , כך גם השאיפה להתמרה מחלחלת בבני האדם . החלחול הזה לעיתים מסתכם בכך שאנשים רק מדברים על הרצון שלהם לחיות חיים בעלי משמעות ואילו אחרים מוכנים להתחייב , לקחת אחריות על חייהם ולשאוף להתמרה כל שהיא בחייהם.
מחוייבות ומשמעת עצמית לא תמיד מספיקים לממש שאיפות ולכן יש צורך בתמיכה או עזרה חיצונית כלשהי.
אז מה יקרה אם לא נשאף להתמרה בחיינו?
הסתכלו סביבכם ובחנו את השאלה תוך התייחסות לנאמר לעיל!!
כדי לא להגיע למצב המתואר בקרב האנשים המבוגרם , החלטנו, צוות אר"י  לעבוד עם הילדים ולסייע להם לשאוף , לרצות ולקחת מחוייבות להתמרה בחייהם .
בברכה
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

כיצד תהליכי התמרה קשורים ליכולת להצליח?

אנחנו חיים- החיים זורמים להם כמו מי נהר- האם מישהו שם לב שמתחת למים נוצרים תהליכי התמרה?
 משהו קורה לסלעים, לאבני הסחף, לגדה, לבעלי החיים שנמצאים מתחת לזרימה ,אבל  לא כולם מודעים לכך.
כאשר הנהר מגיע למחסום (בעיה) יש לו שתי אפשרויות - לעצור או למצוא דרך עוקפת .
ואיך הנהר קשור אלינו?
אנחנו זורמים עם החיים ולא שמים לב שמתרחשים בנו כל הזמן תהליכי התמרה. אנשים שאינם מסתכלים פנימה לתוך חייהם לא מסוגלים להתגבר על מחסומים. הם אומרים לעצמם:  "זהו מצבי בחיים אני לא אצליח לעשות.... אני מרים ידיים".
כאשר אנחנו מסתכלים פנימה, בוחנים את מה שיש לנו ורואים שאפשר לעשות שינוי בחיינו, אנחנו מתחילים את תהליך ההתמרה.  ראשית במוח שלנו , במחשבה,  גם החושים משתתפים בתהליך ההתמרה.
כאשר כל זה הופך להיות חלק מהתודעה שלנו - אנחנו מתחילים לזוז (זורמים).
כאשר אנחנו מתחילים לזוז אנחנו עושים.
כאשר אנחנו עושים אנחנו מצליחים  (גם כשלון הוא חלק מתהליכי ההצלחה).
כאשר אנחנו מצליחים אנחנו הופכים רצונות ומחשבות למציאות ממשית.
ההתמרה גורמת לנו להתמקד במטרה תוך כדי הכרה בתנאים הקיימים.
כאשר אנחנו מתמקדים במטרה אנחנו יכולים להצליח בכל מה שנבחר.
ואז אנחנו בוחרים את הבחירה השניה של הנהר להמשיך לזרום חרף המחסום שלפנינו.
"והעיקר לא לפחד כלל"
בברכה
צוות אר''י

למה כדאי התמרה (טרנספורמציה)?

לקוראינו היקרים שלום
למה כדאי לשאוף לתהליכי התמרה?

כפי שקראתם בפוסטים הקודמים שינוי קשור לפחד ולהתנגדות.
למה?
1. כי כשאומרים שינוי זה נתפס שמשהו "מקולקל" וצריך לשנות, ומי רוצה להיתפס כ"צריך תיקון"?
2. כי בשינוי צריך לוותר על איזורי הנוחות, ומי רוצה לוותר על המוכר והנוח?

תהליכי התמרה עוקפים את הקשיים האלה, מאפשרים סוג של שינוי מינורי לא מאיים והחשוב ביותר, האדם שוב בתחושה שיש בחייו תנועה והוא אינו עומד במקומו.

כשחווים התמרה לא מחליפים ישן בחדש, אלא משדרגים את הישן, יוצרים חדש על בסיס הישן ומרוויחים שינוי, התחדשות, וכל זה תוך שמירה על שורשי הקיים.
ההתמרה היא תהליך העצמה שבמהלכו האדם חווה התחדשות אך נשאר באיזורי הנוחות שלו. מדוע זה תהליך מעצים? העצמה מוגדרת כמעבר מאין אונות לאונות, זהו מעבר מתון ומדורג, אין במהלכו שיפוטיות ובקורת כלפי הישן כמו בשינוי אלא הבניה של חדש על ישן. זה עובד כמו תהליך למידה קונסטרוקטיבי, לא מוחקים את מה שאתה יודע אלא על בסיס הידע הישן מבנים את הידע החדש תוך בדיקה מתמדת מה "זז" מהמקום או במושגים פורמליים "מה השתנה בתבנית הישנה והמוכרת".

האימון שאנו מציעות "אימון לתודעת הצלחה" מציע תהליך התמרה הדרגתי, מעבר קונסטרוקטיבי מתפיסת האני כ"נכשל, לא יכול" לתפיסת העצמי "כמצליח ויכול".
בתודעה כזו השמיים הם הגבול!!!

תודה שביקרתם בבלוגיה

אר"י- אורנה רותי יונה 

מה בין שינוי להתמרה ? כיצד התמרה קשורה לאימון?

 דר רוברט מאורר בספרו "צעד קטן לשינוי גדול" כותב שכשאנשים רוצים להשתנות הם פונים תחילה לאסטרטגיה של חידוש או חדשנות. למעשה חדשנות היא תהליך דרסטי של שינוי . היא מתרחשת בפרק זמן קצר ויוצרת תפנית דרמטית , היא מהירה ולכן היא מגיעה לתוצאה טובה בזמן קצר. כשמשהו לא טוב מחליפים אותו ועושים דבר חדש, גירושין לדוגמה. הבחירה בחידוש  היא מתוך ההנחה שזו הדרך היחידה לשינוי. מכאן , שינוי הוא למעשה החלפת דבר אחד בדבר אחר.

כדי להתייחס למושג "התמרה" נלך אל הפיזיקה  ואל תורת הקוונטים. ההסבר עשוי לסייע לנו להבין יותר מהי התמרה. 

על פי תורת הקוונטים כל מה שקיים בעולמנו הוא אנרגיה שרוטטת בתדר מסוים, הרטט משדר את התדר שבו נמצאים. שינוי התדר למעשה מעיד על המבנה המולקולרי של הגוף בטבע , כך גם בני האדם . אנחנו אנרגיה. באמצעות המחשבות רוטטים בתדר מסוים שנקבע על פי אופי המחשבות שבו אנחנו מתמקדים. שינוי התדר מעיד על השינוי המולקולרי. כלומר האנרגיה רק מחליפה צורה . כיצד זה קשור להתמרה? ההתמרה קשורה לשינוי התדר שבו אנחנו נמצאים . זהו תהליך ארוך טווח ועמוק.

מדוע היא שייכת לאימון? כיוון שבאימון אנחנו עובדים על היש , כך במקום להתגרש , כלומר לעשות שינוי אנחנו מדברים על עבודה של בני הזוג על מערכת היחסים. זו העבודה על שינוי התדר . בכוח המחשבות שלנו ליצור התמרה כי זו אנרגיה שיכולה לשנות תדר ולהשפיע בכך על חיינו .
צוות אר"י- אורנה , רותי ויונה

מהי התמרה?

מי לא מכיר את הסלעים הצבעוניים היפים ליד אילת. כולם מתרשמים מהם.
חלק מאותם סלעים נקראים סלעים מותמרים או סלעים שעברו מטמורפוזה.
הם היו בעבר סלעים אחרים ובעקבות פעילות כימית ופיזיקלית הם שינו את ההרכב המולקולרי שלהם, את המבנה ,
המרקם והצבע.
שיש למשל הוא סלע מותמר.
ההתמרה היא  שינוי רק מתוך משהו קיים. היא לא יוצרת יש מאין ולא בוראת דבר. היא מעצבת
אז איך כל זה קשור לבלוגיה שלנו?
המילה התמרה (פירושה שינוי או בלעז מטמורפוזה) עברה מהתחום הפיזי כימי גיאוגרפי לתחום האנושי.
התמרה בבני אדם פירושה שינוי בדרך התנהגות מסויימת. כאשר ,אנשים עוברים שינוי או עיצוב מחדש ,ההתנהגות שלהם משתנה.
תהליך הפיכת מחשבות רצונות למציאות חומרית היא התמרה.
שינוי מציאות אחת במציאות אחרת היא התמרה
אנשים עוברים שינויים תמידיים גם מתוך מפגש עם אנשים אחרים גם מתוך מפגשים עם טקסטים כתובים תמונות סרטים הצגות וכו. כל מה שאני לומד גורם אצלי לשינוי. אני לא תמיד מודע לזה אבל האמונות וההרגלים שלי משתנים.
איך עושים זאת?
על כך בפוסטים הבאים.
בברכה
צוות אר''י

מה יקרה אם לא נהייה אנשים ערכיים

שלום לקוראנו היקרים

פעם שאלתי תלמיד שהרביץ לתלמיד אחר: "למה?"
"כי אני לא סובל אותו", ענה
"מה מפעיל אותך?"
"שנאה"
"ואם היתה מפעילה אותך אהבה, איך זה היה נראה?"
הוא לא ענה.

יכול להיות מצב שאנשים מרוקנים מערכים? על פניו נראה שכן. אם נסכים בינינו שערכים הם המניע להתנהגות, בבואנו לבדוק התנהגויות אלימות, קנטרניות, דוחות מעליבות, מקטינות נאמר: אין ערכים מאחורי התנהגויות אלה.
ואכן כך.
במקום שאין ערכים כל אחד זאב, כל אחד עסוק בעצמו, לאף אחד לא איכפת מהאחר, החיים חומריים מאוד, התנהלות ארצית חסרת השראה.
יש מצב כזה?
מוכר לכם?

בפוסט זה אטען שלמרות התמונה הקשה אין המצב המתואר תוצאה של חוסר בערכים אלא זו תוצאה של מצועפות קשה, חוסר מודעות, נתק מוחלט מהמהות האנושית אלוהית שלנו.

איך יודעים?
באמצעות שאלה אחת לא מסובכת.
קראו את המשך השיחה ביני לבין הנער המכה.

המשכתי לשאול:
"את מי מבין חבריך אתה מעריך?"
"את איתמר" (שם בדוי) הוא ענה
"למה?"
"כי הוא עוזר לי בלימודים"
"ולמה הוא עוזר לך בלימודים?"
"כי הוא חבר"

הנער המכה מעריך את איתמר כי איתמר עוזר לו. הוא למעשה מעריך עזרה לזולת.
עזרה לזולת הינה התנהגות המונעת על ידי ערכים כמו חברות ונתינה.
בשיחה הבאה הבהרתי לו את הקשר בין הערכים חברות ונתינה לבין ההתנהגות "עזרה לזולת."

על פי הבנתי אדם יכול לזהות אצל האחר את מה שהוא מכיר בעצמו, הכל מראות והשתקפויות, אנחנו רואים את מה שיש בנו, בזכות "היש" הזה אני יכולים לראות זאת באחרים גם כן.

הנער המכה אינו משולל ערכים אך הוא לא בקשר איתם בגלל מצועפות, אלפי צעיפים מנטליים ורגשיים מפריעים לו לראות את ערכיו שלו. 

הילדים שלנו, גם בעלי ההתנהגויות המגונות אינם משוללי ערכים הם מצועפים, ומתפקידנו לעזור להם להסיר את הצעיפים ולהתבונן פנימה לגלות את הניצוץ האלוהי שיש בהם, דרכו הם יתידדו בחזרה עם ערכיהם הבסיסיים.

אתם מוכנים להרים איתנו את הכפפה? 

תודה שביקרתם בבלוגיה

בהערכה רבה

אר"י-אורנה רותי יונה 

מדוע חשוב לזהות את העולם הערכי שלנו?

בסרט "יהודי טוב" (של האחים כהן) ניכנס תלמיד לחדרו של המורה לפיזיקה ומבקש ממנו בחינה חוזרת  . המורה אינו חושב פעמים ומודיע לתלמיד שאין אפשרות למבחן חוזר. התלמיד הציע אלטרנטיבות שיקדמו את הרצון שלו להצליח במבחן , אך המורה עומד על שלו בטענה שאינו יכול לעשות לו בלבד מבחן חוזר .
סביר להניח שהמורה אינו מוכן למבחן חוזר מתוך תפיסה ערכית  שמעמידה  את שוויון ההזדמנויות לתלמידים .
האם הוא מזהה את העולם הערכי שלו? כנראה שכן אחרת לא היה יכול להתנהג ולהגיב כפי שהגיב.
הבעיה מתעוררת לאחר שהתלמיד יוצא מחדרו של המורה , והמורה עומד בפני מעטפה שמונחת על שולחנו.
הצצה חטופה מגלה שהיא מלאה בכסף . כיצד ינהג המורה ? מהו הערך שאנחנו (והוא) מזהים?
המורה ללא כל היסוס יוצא מן החדר כדי להחזיר את המעטפה עם הכסף לתלמיד אך זה כבר נעלם.
אם כן המניע לתגובה הזאת היה זיהוי פנימי של הערך "יושר"שמניע אותו.
אך מה לגבי התלמיד?
מה הערך שהניע את התלמיד? הרצון להצלחה? הישגיות? ואולי מוסר לקוי וחוסר יושר?
האם התלמיד היה מודע לערכים שהניעו אותו למעשיו אלה?
התשובה לצורך העניין אינה רלוונטית , מה שחשוב הוא להבין שהתנהגותנו מונעת מן העולם הערכי שלנו והיא משפיעה על  הבחירות שלנו בחיים .
ככל שניטיב לזהות את עולמו הערכי התנהגותנו תהיה מושפעת מעולם זה .
וברוח הרשומות האחרות - אדם ערכי מושך אדם ערכי ! - דומה מושך דומה.

מה קורה כשערכינו עומדים בסתירה להתנהגותנו?

כתבנו כבר מהם ערכים ואיך הם משפיעים עלינו ובעקבות כך גם על הסובבים אותנו.
כתבנו שחשוב לנו מאד לדעת מהם הערכים שלנו כדי שנברר לעצמינו מי אנחנו.
אבל מה קורה שהערכים שלנו עומדים בסתירה להתנהגות שלנו?
כאשר אדם מגיע למצבים כאלה בהם הערכים שלו עומדים בסתירה להתנהגות שלו הוא הופך לאדם לא מרוצה, לא מאושר לא שמח, מתוסכל.
כאשר אנחנו חיים רחוק מהערכים שלנו אנחנו חיים חיים של סבל.
כאשר אין הלימה אין שקט.
כאשר אין הלימה אנחנו מאבדים את היחודיות שלנו.
כאשר אנו מאבדים את היחודיות שלנו  אנחנו חיים חיים ללא איזון
כאשר אנחנו חיים חיים ללא איזון משהו כבה אצלינו.
כאשר משהו כבה אצלינו אנחנו מפסיקים ליצור , להגשים מטרות לחיות.
כאשר אנחנו מפסיקים לחיות אנחנו גורמים סבל לא רק לעצמינו אלא גם לסובבים אותנו בבית בחברה ובעבודה.
נוצרת שרשרת של אירועים שמשפיעים על החיים שלנו בדומה לריאקציה גרעינית- משהו מתחיל ונגמר לא טוב
אדם בעל משפחה צריך לזכור שהוא מהווה דוגמה אישית לילדיו.
אדם שיש לו משרה בכירה צריך לזכור שהוא מהווה דוגמה אישית לעובדיו.
אדם שהוא פוליטקאי צריך לזכור שהוא מהווה דוגמה אישית לאנשים שבחרו בו.
זאת הסיבה שאנחנו צריכים להיות מודעים לערכים שלנו כדי שנדע מה חורק , מה עוצר אותנו, מה מעציב ,מה גורם לנו תחושת תסכול. לעומת זאת נדע מה מקדם אותנו, מה מאפשר לנו לחיות.
בחוק המשיכה- "דומה מושך דומה". צריך לזכור שההתנהגות שלנו, שאינה תואמת את הערכים שלנו, תמשוך אלינו אנשים שדומים לנו בהתנהגות שלנו אבל לא דומים לנו בערכים.
ואמרו כבר אנשים חכמים:
"השלמות האמיתית של האדם אינה טמונה במה שיש לו אלא במה שהינו"   אוסקר ווילד
בברכה צוות אר''י

מה בין ערכים להצלחה?

קוראינו היקרים שלום

הפעם ברצוננו לבדוק קשרים בין הצלחה לערכים.
אתם ערים לכך שכל כך הרבה אירגונים בשנים האחרונות "עם הפנים לקהילה?"
מבלי להיות ציניים, ומבלי להתחכם, ומבלי לחפש את המניעים הפיננסיים שמאחורי התנהלות זו
בואו נבדוק מה קרה? מה המניע אירגונים רבים לתרום כל כך הרבה לקהילה?

על חוק קוסמי האומר כי, דומה מושך דומה שמעתם?
חוק זה אומר שדומים נמשכים זה לזה, או במילים אחרות מה שאתה נותן ושולח, הוא שיחזור אליך. האנרגיה הקוסמית הינה מעגלית, מחזורית, שום דבר אינו הולך לאיבוד, אלא מופיע בחיינו בחזרה בכסות שונה אך במהות דומה.
מכאן שאם תהיו בנתינה היקום יתן לכם בחזרה, תתרמו לנזקקים, תשתפו בידע, תכבדו אחרים, תאהבו? תהנו משפע שיחזור אליכם.
נכון שתפיסה כזו בעיקרה שואבת את כוחה מתובנות רוחניות, איזוטריות ואף דתיות. בשנים האחרונות אנו עדים לחדירתן של תפיסות אלו לאירגונים, לחברות למפעלים ולרובדים חברתיים מגוונים. יותר ויותר גופים שואלים את עצמם: "מה התרומה שלי לעולם?"

האם בהשפעת הניו אייג' והתנועות המיסטיות יותר אנשים וגופים מאמינים שדומה מושך דומה? האם הם מאמינים שהתנהגות מונעת על ידי ערכים כמו נתינה, שיתוף והעצמה מושכת אליהם הצלחה ושפע? או שבהשפעת הזרמים האלה אנשים מאמינים שתרומה לעולם תאפשר להם לחיות חיים משמעותיים יותר?

ואולי חיים בעלי משמעות הינם ההצלחה בהא הידיעה ולאו דוקא חשבון הבנק!

אנחנו מעוניינות לאמן את הילדים לתפיסה ערכית ממין זה: אנשים מונעים מערכים חיים חיים משמעותיים יותר, מגשימים את עצמם וכך ממגנטים אליהם אושר.

ולהיות מאושר זה אומר להצליח בחיים.

תודה שביקרתם בבלוגיה

מאר"י- אורנה רותי ויונה

כיצד הערכים משפיעים על חיינו?

הצגתי בפני תלמידים בני 14 מקרה וביקשתי מהם להגיב:
המורה הזמינה אותך ואת חבר שלך לשיחה כיוון שהיא גלתה שהמבחנים שלכם זהים. המורה גם אמרה שהיא יודעת מי נתן למי להעתיק . עליך כמי שנתן לחברו להעתיק להודות שאתה המקור להעתקה. אם תודה שנתת לחברך להעתיק מבחנך לא ייפסל ואילו שלו ייפסל. אם לא תודה שני המבחנים ייפסלו.
השאלה: כיצד תפעל?
מה לדעתכם ענו לי התלמידים?
להפתעתי תלמידים רבים ענו שהם לא יסגירו את חברם ואפילו במחיר של פסילת המבחן.
לשאלתי מדוע הם עושים זאת , ענו כי החברות חשובה להם יותר : "אני לא אסגיר את חברי, אך הוא ירצה להודות זה כבר עניין אחר" .
העולם הערכי שלנו מתבסס מהחינוך שאנחנו מקבלים מהורינו ומהסביבה שמשפיעה עלינו.

אמהות רבות מחנכות את ילדיהם לומר את האמת. "אסור לשקר" ! הן חוזרות ומשננות לילדיהן השכם והערב.
אך לפתע מצלצל הטלפון ועל הקו אדם שאינה מעוניינת לדבר אתו  : "תגיד לו שאני לא בבית " אומרת האם לבנה .
תלמידים רבים מעתיקים במבחנים ומוכנים לעשות זאת על אף שהם יודעים שאם המורה תתפוס אותם הם יקבלו ציון "נכשל". האם בעולמם הערכי מותר לרמות או רק כשמדובר ברצון להצליח מותר אפילו לעבור על הערך "אמירת האמת"?
אז מותר לשקר? אסור לשקר? מהו עולמה הערכי של האם? מהו המסר החינוכי של האם שאומרת לבנה שאסור לשקר אך בסיטואציה שאינה מתאימה לה היא אפילו מבקשת מבנה לשקר עבורה?
מהו עולמו הערכי של התלמיד שמעתיק או נותן להעתיק ?
אין ספק שבמערכת הערכית של האם הערך שמניע אותה הוא אמירת האמת, ועל הערך הזה היא רוצה ומאמינה שעליה לחנך את ילדיה, אך במציאות חייה מסתבר שעליה לעתים לסטות מהמערכת הערכית הנורמטיבית שלה ואפילו לגרום לבנה לשקר עבורה.
הדוגמה הזאת מוכיחה שבעצם היותנו בני אדם אנחנו פועלים על פי מערכת ערכית שהיא המצפן של התנהגותנו.
על פי המערכת הערכית שלנו אנחנו מקבלים החלטות או דוחים אותן על הסף.
הערכים למעשה משקפים את הזהות האישית שלנו . לכן כל  עוד העולם מתנהל על פי המערכת הערכית שלנו אנחנו שמחים וטובי לב, אך לעומת זאת בעת חיכוך בין המערכת הערכית שלנו לסביבה שלנו נחווה קונפליקט , שנצטרך להתעמת אתו.

מהם ערכים

שלום לכולם
האם אתם חיים בתחושה לפעמים שהכל נהדר?
ולעומת זאת האם אתם חיים בתחושה של חוסר שביעות רצון?
האם קרה לכם פעם שלא הייתם מרוצים מהעבודה?  מבני הזוג?
משהו בהתנהלות שלכם במטרות שהצבתם לעצמכם גורם לכם אי נוחות?
אם כך אתם לא לבד. הרבה אנשים חיים בתחושה של חוסר שביעות רצון ממה שקורה בחייהם והם לא יודעים בדיוק למה.
אז הלמה הזה קשור בערכים שלכם. אנשים לא מודעים לערכים שלהם ולכן הם חיים בתחושות של חוסר שביעות רצון באשר להרבה תחומים בחיים שלהם.
אז מהם אותם ערכים?
על פי המילון והויקיפדיה ערכים הם אמות מידה המבוססים על השקפת עולם ביחס לשאלות של צדק , מוסר, אמת.
הערך מתייחס למדד של הערכת טיבם המוסרי של מעשים מסויימים.
הערכים הם מקור ההנעה שלנו (אפשרי גם הנאה).
אם מערכת היחסים שלנו וצורת ההתנהלות שלנו בחיים עומדים בסתירה לערכים שלנו אנחנו סובלים. אם אנחנו מתנהלים על פי הערכים שלנו אנחנו מרוצים.
להלן דוגמאות לערכים:
אהבה, אדיבות, אומץ, אושר, אחריות, איכפתיות, אמון, נתינה, גמישות, הומור, הגינות, התמדה, סבלנות, סובלנות, סלחנות, עזרה לזולת, ענווה
הכי חשוב- להיות מודעים לערכים שלנו.

מה יקרה אם לא נדמיין?

תארו לעצמכם שההורים של גלעד שליט לא היו מדמיינים את הפגישה איתו? לא היו מדמיינים אותו חוזר הביתה? לא היו מדמיינים שהם מחבקים אותו?
האם היתה להם נחמה במהלך חמש השנים האחרונות?
ספק רב!

אילו האדם לא יכול היה לדמיין הוא כנראה היה חי חיים תודעתיים דלים ועלובים. מגיע להישגים נמוכים, או לא מגיע בכלל, ומרבית הכישורים החשיבתיים של האונה הימנית במוח היו מתנוונים. 

מה לדעתכם מאפשר לאומנים ליצור? כוח הדימיון. מלחינים מוכשרים מסוגלים לשמוע את המוזיקה לפני שהלחינו, ציירים רואים את הציור בעיני רוחם לפני שציירו, פסלים מסוגלים לראות את הפסל עוד לפני שהחלו לפסלו ואנשי עסקים מסוגלים לראות את העסק עוד לפני שנברא ועוד ועוד.

תארו לכם באיזו תרבות עלובה היינו חיים אלמלא הדימיון שלנו טופח?
האם יש מודעות לחשיבותו של הדימיון בהתפתחות האישית והחברתית שלנו?
מי אחראי שהכישרון התודעתי הגבוה הזה יטופח ויזכה ליוקרה לה הוא ראוי?
מי?
מערכת החינוך? החברה, ההורים, החברים או נבחרי הציבור?
מי?

הדימיון הוא הזרז המנטלי הגבוה ביותר בקרב יצורי אנוש. בזכותו ניתן לפתח, להתפתח ולקדם את התרבות האנושית.
הבה לא ניתן יד לאלה המנסים בתום לב לנוונו ולהקטין את חשיבותו.
בפעם הבאה כשילדכם "ירחף" על כנפי דימיונו אל תגידו " הלו, רד מהעננים" אנא תנו לו לרחף בעננים, תגמלו אותו חיובית, נסו להגיד "הלו, ספר לי מה יש שם בעננים שאני לא רואה?"

דניאל פינק בספרו "ראש אחר" כתב "העתיד שייך לבעלי המוח הימני", המוח הימני הינו המשכן, הבית והמבצר של הדימיון. תנו לו לגיטימציה. 

בברכת דימיון פורה מצוות אר"י
(אורנה, רותי, יונה) 

מה הקשר בין ויזואליזציה לפיתוח הדמיון?

עצמו את עיניכם ודמיינו , פנטזו , הרגישו חופשיים לחלום את החלום שאתם רוצים להגשים.
אילו תמונות ראיתם כשעצמתם את עיניכם ? מהם הצבעים ששלטו בתמונות? מי נכח בתמונה?
אם עניתם על שאלתי זו סימן שאתם שייכים לקבוצת האנשים שקל להם ליצור תמונות חזותיות .
אם עצמתם את עיניכם ולא ראיתם תמונות, האם אינכם יכולים לדמיין?
אכן, לא לכל האנשים מתאפשר לעצום את העיניים ולראות תמונות.
האם יש דרכים אחרות לדמיין?
בהחלט!
למעשה יש אנשים שצלילים מסוימים יכולים לעורר את דמיונם בעוצמה רבה יותר מאשר תמונה
יש כאלה שריחות יעוררו את דמיונם
יש כאלה שישתמשו בחוש המגע כדי לעורר את דמיונם.
אפשר לשתף ב"חגיגה" הזאת את כל החושים או רק את החושים הדומיננטיים שלנו כדי ליצור את התמונה המנטלית במוחנו.

אם כך מה קורה כשאנחנו מדמיינים?
למעשה אנחנו יוצרים במוחנו תמונות וגורמים לכך שהן תהיינה חיות מאוד. לתהליך הזה קוראים ויזואליזציה או החזייה בעברית צחה. באמצעות התמונות שיצרנו במוחנו נרגיש את החוויה משגשגת ופעילה.

מדוע חשוב לפתח את הדמיון?
"דמיון חשוב יותר מידע" אמר איינשטיין , כי זהו המקום שבו מתחילים ההישגים הייחודיים. לדמיון אין מגבלות , כאן החופש להפליג לעולמות אחרים הוא אין סופי.
ויזואליזציה מסייעת לנו להפוך את החלום למשהו ממשי , שניתן לתאר אותו במילים, לצייר אותו, להוסיף לו צבע ,
צליל,  ריח ועוד.
אז למה אתם מחכים?
עצמו את עיניכם .....

כיצד פיתוח הדמיון יכול לסייע לנו?

כיצד הדמיון יכול לסייע לנו?
 תארו לעצמכם עולם ללא דמיון? מה היה קורה? לא היו ספרים בעולם,לא היו סרטים, לא היו המצאות. בקיצור איזה עולם....
הדמיון מסייע לנו להתפתח, לגדול,ליצור, להתקדם, להניע את הגלגלים.
נפוליון היל בספרו "חשוב והתעשר"  כותב , "הדמיון הוא בית המלאכה בו מתעצבות כל התכניות הנוצרות על ידי האדם"
בעזרת הדמיון אנחנו יכולים לקדם את הרעיונות שלנו. את השאיפות שלנו את המטרות שלנו.
אם אתם רוצים להצליח בעסק דמיינו אותו. אם אתם רוצים להיטיב עם חייכם דמיינו כיצד נראים החיים במיטבם.
הדמיון הוא כמו שריר- כדי לפתח אותו צריך להשתמש בו.
כמו שהשריר מסייע לנו לעשות דברים ,להניע את הרגליים,הידיים ,את כל הגוף.
 כך גם הדמיון- הוא המניע אותנו אם נדע להשתמש בו .
נפוליון היל כותב בספרו  שהמנהיגים הגדולים, אנשי עסקים, משוררים, סופרים גדולים הפכו למה שהם מכיוון, שפיתחו את כושר הדמיון היצירתי שלהם (ראו מקרה סטיב ג'ובס באפל)
לכן הדמיון יכול לסייע בכל תחומי החיים אם נדע להשתמש בו.
כיצד עושים זאת?
על כך באחד הפוסטים הבאים.
שיהיה חג שמח גם למשפחת שליט שיחזור הבייתה בריא ושלם.
צוות אר''י

על חשיבותו של פיתוח הדמיון לאימון לתודעת הצלחה.

רבים מהאנשים טוענים שאין להם דמיון. אם אתם שייכים לקבוצה הזאת ענו בבקשה על השאלה הבאה:
כמה חלונות יש לכם בדירה?
עניתם?
יופי.
מה עשיתם כדי לענות?
אין  ספק שדמיינתם את החדרים בבית ועברתם מחדר לחדר בדמיונכם וכך הגעתם לתשובה.
אז אם יש לכם דמיון מדוע בכל זאת יש צורך לפתח אותו?
התשובה קשורה לתפיסתה של החברה .
הכיצד?
אם הנכם בוגרים וסיימתם כבר את לימודיכם במערכת החינוך , או שהנכם עדיין תלמידים במערכת החינוך ,היזכרו שלמדתם שהכי חשוב זה לחשוב בהיגיון , שכדי להתמודד עם המציאות יש לעבור תהליך של קבלת החלטות רציונאלי ובסופו להכריע . החלק ששולט על סוג חשיבה זו הוא הצד השמאלי של המוח.
 לאור האמור לעיל אין פלא שהחשיבה הנשלטת על ידי הצד הימני של המוח , האחראי גם על הדמיון, מודגשת פחות במציאות חיינו  , בחלק זה של המוח קליטת האינפורמציה היא שונה - ההמיספירה הימנית של המוח אחראית על קליטת דברים שונים בו בזמן , בדרך מטאפורית, אסתטית, תלויית הקשר ומחברת בין פרטים.... החברה נוטה לשבח ולהתייחס ברצינות רבה יותר לחשיבה הנשלטת על ידי השמאל מאשר לחשיבה הנשלטת על ידי הימין אשר נחשבת לאלטרנטיבה שימושית אך משנית(ראש אחר/דניאל ה' פינק , 37).
עקב העובדה ששנים רבות נאלצנו להתעלם ממנו , הדמיון לא היה חלק מרכזי בחיינו .
יש לפתח את הדמיון  , לדמיין , לפנטז בניגוד לתפיסה  שהשימוש בדמיון הרחיק מהתמודדות אמיתית עם המציאות.
מתברר היום שהתפיסה הזאת היא מוטעית ביסודה ודווקא הדמיון הוא שמסייע לעתים קרובות להתמודד עם המציאות , מסייע להתמודד עם בעיות שמעסיקות אותנו ואף לפגוש יכולות שאיננו מכירים כשאנחנו פועלים רק על פי ההיגיון.
חישבו אילו איכויות יוכל המתאמן להביא לחייו כשיפתח את הדמיון , אילו דברים יתגלו לו על עצמו , על יכולותיו, על כישוריו כשיפתח את הדימיון ויהיה מסוגל להשתמש בו באופן "לגיטימי"?
פיתוח הדמיון הינו כלי משמעותי לחיים , אך ראשית לכל כלי אימוני שיעצים את האדם שידע להשתמש בו כדי להיות מצליחן.

כוח הדימיון-שחקן ראשי באימון לתודעת הצלחה

מהו דימיון?

הכוח לדמיין הוא היכולת המנטלית הגבוהה ביותר שהאדם בורך בו. כוחו כמו חזון ויצירתיות. אחת היכולות העוצמתיות ביותר שאלוהים העניק לבני אנוש.

משמעות הדימיון היא יכולת לייצר תמונות מנטאליות ולהחיות אותן באמצעות כל החושים. מתברר שכוח הדימיון הולך ונחלש עם הגיל כנראה בגלל שהחברה המערבית מתגמלת חשיבה ראציונלית, לוגית ואנליטית. ראו מה קורה במהלך הלימודים בבית הספר? מהם המקצועות היוקרתיים? מתמטיקה/פיזיקה או ספרות ציור ואומנות? מי לא מכיר את התגובה המעצבנת: "תפסיק לחלום, תרד מהעננים, אתה ממש אסטרונאוט!"

מדוע כוחו של הדימיון כה חשוב בתהליך האימוני? האימון עוסק בהגשמת מטרות וחזון, שבשלב ההתחלתי נראים למתאמן רחוקים ולא ממשיים. הדימיון מאפשר לקרב את החזון למתאמן, להפוך אותו לממשי במובן שניתן לחוש בו באמצעות חמשת החושים ובמילים אחרות להפוך את העתיד לעכשווי. כשכל אלה קורים השגת המטרות של המתאמן הופכת למשימה שניתן לעשותה "בצעדי ריקוד".

בהמשך נכתוב על כוחו של הדימיון בהיבטים נוספים.

תודה שביקרתם בבלוגיה

ערב טוב

מאר"י (אורנה רותי ויונה)
מקבוצת coaching the mind for success

בלוגיה חדשה לצוות אר"י מאמנות לתודעת הצלחה

חברים יקרים

הבלוג שפתחנו ילווה אותנו בפיתוח ובביצוע תכנית האימון לילדים בסיכון.
מחר נפרסם פוסט שעניינו כוחו של הדימיון ולמה כל כך חשוב לגייסו לצורך האימון.

תודה למבקרים

אר"י

השקת תכנית אימון לתודעת הצלחה לנוער בסיכון

לכל קוראינו שלום
צוות אר"י מקבוצת cmsary משיק תכנית אימון לתודעת הצלחה לנוער בסיכון.

אנחנו מזמינות אתכם לעקוב ולהגיב על הפרסומים שלנו בהקשרים האימוניים עליהם נספר בבלוג זה.

אנחנו מתכוונות לתת תרומה לעולם בצורת אימון לתלמידים בסיכון שהמערכת הרימה ידיה בכל הנוגע להצלחתם.

בבלוג נספר על:
1. עקרונות התכנית והמושגים המרכזיים שלה
2. עדויות מתוך התנסויות האימון
3. תוצאות

בברכה
צוות אר"י