האימון התודעתי- כתבה מפרגנת במקומוני איזור השרון של מעריב

שלום לכם קוראים יקרים

מעלות לבלוגיה כתבה שפורסמה בערב החג על האימון התודעתי שאנחנו מקיימות בקרב ילדים בבתי הספר
אתם מוזמנים לקרוא ולהנות
(נא קראו לאורך העמודות)

אר"י

מה קורה כשאין אנו מודעים לאמונות שלנו

אמונות כמו ערכים הינן כוח מניע לפעולה. ממחקרים שהתייחסו להתנהגות עולה שהמקורות לה נעוצות באמונות ובערכים.


מתברר שאנשים רבים מונעים מאמונות מעכבות, מגבילות, שלא מאפשרות תנועה לעבר הצלחה. (על אמונות מגבילות ומקדמות בפוסטים הקודמים). 
בעבודה עם ילדים למדנו שרבים מהם לא מאמינים ביכולתם להצליח ולזכות בתעודת בגרות זאת על רקע כשלונות בהיסטוריה האישית שלהם בבית הספר, מה מאפיין את ה"לא מאמינים"? הם מונעים מאמונות מגבילות כמו: "אני לא יכול" "לא מגיע לי" "אני לא מנצל את הפוטנציאל שלי" ועוד. אלה ילדים שהמערכת הרדימה את מודעותם לגבי אמונות וערכים שיכולים להניעם להצלחה.  
מתבקשת המסקנה העגומה שייתכן מצב בו אנשים אינם מודעים לאמונות העוצמתיות שלהם והתנהלותם מונהגת על ידי אמונות מגבילות. 
מה עושה צוות מאמנות כמו אר"י? אנחנו מאמנות את הילדים להתחבר למשאבים שלהם, משאבים אלה חוזקות, יכולות, אמונות מעצימות וערכים. מודעות לאלה מניבה התנהגות שהתוצאה שלה הינה הצלחה, הידיעה שיש לי משאבים די בה כדי לייצר מוטיבציה, לשפר דימוי עצמי ולהתנהל לקראת הצלחה. 
אימון לתודעת הצלחה מעיר ילדים להתיידד בחזרה עם החלק העוצמתי שבהם, אותו חלק שהמערכות בהם הילד חי הרדימו אותו או שיקפו אותו באופן מלאכותי מן הפה אל החוץ, לדוגמא: לכולם כמעט אומרים :" יש לך פוטנציאל" אמירה שחוקה ומכובסת. איזה ילד מאמין בכך?
את הילדים יש להעיר, במיוחד את המוחלשים שבהם, את אלה שהסביבה הטבעית מרדימה אותם, שוחקת את האמונה שלהם בעצמם. לכשיתעוררו ויתחילו לנוע ניתן יהיה לראות תוצאות מוקדם מהמצופה. 
בהצלחה


צוות אר"י
אורנה רותי יונה- מאמנות לתודעת הצלחה

כיצד אמונות "מניעות" משפיעות על הצלחה?

שאלנו את אחד הנערים בתום אימון בן שבעה מפגשים כיצד הוא תופס את עצמו כמצליח ביחס לתחילת האמון , והוא ענה כך :
" היום אני חושב שאני יכול להצליח, שאני כן טוב , מה שלא חשבתי קודם . אני יודע היום שאני יכול למצות את הפוטנציאל שלי . השינוי התחיל במפגש הראשון שלי אתכן כשהנחיתן אותנו להזיז את היד לאחור , מה שהראה לי שאם לא הצלחתי להגיע לאן שאני יכול אז אם אני אדמיין ואתאמץ אני אוכל להגיע " .
מה ניתן להבין מתשובתו של הנער על אמונות "מניעות" ?
ראשית, הוא הצליח בתהליך האימון להמיר את האמונה בחוסר היכולת שלו להצליח באמונה שהוא כן יכול להצליח , כי זה אפשרי.  השינוי הזה ייצר במוחו מחשבה חיובית חדשה , שהמירה את התוכן של האות החשמלי (מוחנו פועל באמצעות פולסים חשמליים ) במוחו ויצרה אצלו רשת חדשה שאפשרה לו לחשוב מחשבות חיוביות .
האמונה המעכבת הפכה אצלו לאמונה "מניעה" והיא כבר מאפשרת לו לראות את עצמו כאדם מצליח עם תודעת הצלחה , בניגוד לתפיסתו הקודמת את עצמו ככישלון .
כפי שכתבנו ברשומות הקודמות , הבעיה המרכזית היא להפוך אמונות מעכבות לאמונות מאפשרות או מניעות . האמונות המעכבות הן השדונים שעומדים בדרכנו בכל שינוי שאנחנו מעוניינים לעשות ומטרידים את מנוחתנו. אלה המחשבות השליליות על עצמנו ועל חוסר היכולת שלנו לממש את החלומות שלנו.
האמונות המניעות , לעומת זאת, כשמן כן הן , הן האמונות המזמנות הצלחה , כיוון שהן מאפשרות לנו את ההצלחה.
זהו "סודם" של האנשים המצליחנים , זו היכולת להשתמש באמונות ה"מניעות" כמנוף להצלחה .
בספר "התשובה" משווים אסרף וסמית את הפעולה הזאת לעקירת דשא ישן , שאחריה צריך לתת לזרעים זמן ומרחב לנבוט , זה לוקח זמן, אך זה אפשרי!!!

כיצד ניתן להפוך אמונה מעכבת למניעה?

כמו שכתבנו בפוסט הקודם- אמונה לא רואים. מה שכן רואים אלו הם ההרגלים וההתנהגויות שלנו ומה אנו חושבים על...
חלק מהאמונות מעכב אותנו וחלק מהאמונות מזיז אותנו קדימה.
אז איך אנחנו יכולים לשנות את האמונות המעכבות שלנו?
אסאראף וסמית כותבים בספר "התשובה" שאנחנו צריכים קודם כל להיות מודעים לאמונות שלנו? ואיך עושים זאת?
הם כותבים: " פשוט התבוננו בחייכם" במה שהם קוראים  "תמונת החיים הנוכחית שלכם" (התשובה, עמ 131)
זה כולל מערכות יחסים בריאות, הכנסה, סגנון חיים,  מקום מגורים, מקום העבודה, סדר היומיומי שלכם וכו'.
האמונות שלנו קובעות את דרך החיים שלנו. כאשר הם מניעות אותנו אנחנו נמצאים במקום טוב, ברגע שהם מעכבות אותנו אנחנו "תקועים" למשל מישהו אומר לעצמו: "אני בחיים לא ארויח הרבה כסף" הוא באמת לא מרויח כי כך הוא מאמין.
אם תלמיד אומר לעצמו: "אני בחיים לא אצליח בבגרויות" הוא לא יצליח כי האמונה שלו מעכבת בעדו.
מה אפשר לעשות בסופו של דבר? איך אפשר להמיר אמונה מעכבת באמונה שמניעה אותנו קדימה?
יש מספר דרכים לעשות זאת.
דרך אחת- החזיה מנטלית
בספר "אתה הנך המרפא", שיטת סילבה לרפוי עצמי, חוזה סילבה ורוברט ב. סטון, מציעים המחברים לשנות אמונות מעכבות על ידי מדיטציה והרפיה. בעזרת הדמיון אנחנו יכולים לראות את עצמינו , כמו בהקרנת סרט, במצב הנוכחי לאחר מכן במצב הרצוי כאשר המצב הנוכחי מוזז הצידה והמצב הרצוי ממשיך להיות מוקרן על "המסך". המחברים מציעים לעשות את ההחזיה המנטלית במשך 40 יום כדי שהדבר יקלט במוח וישנה את האמונה וההתנהגות שלנו.

דרך שניה-יצירת הצהרות חיוביות
בספרם "התשובה" מציעים אסאראף וסמית ליצור הצהרות חיוביות ולהתמקד במה שרוצים שיקרה, אפילו הצהרות שאינן קיימות אצלינו, אבל היינו רוצים שיהיו לנו- דוגמה להצהרות חיוביות:  אני מצליח במה שאני עושה, אני בטוח בעצמי לחלוטין, אני מרשה לעצמי להיות עוצמתי וכו'. חשוב להזכיר כאן כי צריך להעלות על הכתב את ההצהרות החיוביות לשים אותן במקום גלוי ולקרוא יום יום.

דרך שלישית- יצירת עוגנים רגשיים
אנחנו מחפשים אירועים חיוביים ומעצימים שקרו לנו- מתוכם מחלצים את המשאבים שעמדו לרשותנו ומעבירים אותם להתנהגויות שנרצה לשנות.
דרך רביעית - לוחות חזון

לוחות החזון או " לוחות החלומות" הם כלי עוצמתי במיוחד להטבעת השאיפות והאמונות החדשות במוח הלא מודע.
לוחות החזון יכולים להיות תמונות, דיסקים מוזיקה שאוהבים וכו'

דרך חמישית- שינוי מחשבות שליליות אוטומטיות
בספר התשובה עמ 173 המחברים נותנים רשימה של מחשבות שליליות או מעכבות לעומת מחשבות מניעות. כאשר חושבים מחשבה שלילית או מעכבת מיד צריך לחשוב מחשבה חיובית או מניעה.
למשל
אני לא מספיק נבון ומתוחכם לעשות את זה-----------אני איש עסקים מצליח ומתוחכם
שום דבר לא מסתדר לי אף פעם----------------------הכל מסתדר לי בצורה נפלאה
וכך הלאה.
בעזרת הכלים שהזכרנו כאן ניתן לשנות את האמונות המעכבות אותנו- להפוך אותן לאמונות מניעות.
בהצלחה לכולנו
צוות אר''י- אורנה, רותי, יונה

איך נראות אמונות במציאות?

אמונות לא נראות במציאות מה שנראה אלה התנהגויות ואמירות.

מכירים את האנשים שאומרים "אני בחיים לא אצליח להחליף דירה" לעומת אתה שאומרים "אני אחליף דירה תוך שנה"?
הראשונים גרים כל חייהם בדירת שלושה חדרים והאחרים גרים בבית מרווח עם חצר וג'קוזי.

אתם מכירים את הילדים שמכריזים "אני בחיים לא אצליח בבגרויות", לעומת אלה שאומרים "אני אקח את הבגרות בהליכה"?
הראשונים נכשלים בבגרויות האחרים ממשיכים ללמוד באקדמיה.

מה מנהל את שני הטיפוסים?
ובכן מה שמנהל אותם אלה אמונות.

אלה שנשארים בדירת שיכון מנוהלים על ידי האמונה "לא מגיע לי" אלה שבונים לעצמם בית מנוהלים על ידי האמונה "מגיע לי הכל". תלמידים שלא מצליחים בבגרות מנוהלים על ידי האמונה "אני חסר יכולת, אין לי צ'אנס להצליח" אלה שהצליחו והגיעו לאקדמיה מונעים על ידי האמונה "אני יכול ותמיד אצליח".

כל האנשים מנוהלים על ידי אמונות שמתחלקות לשני סוגים: מגבילות ומקטינות או מקדמות ומעצימות.


                                                    דוגמאות 
אמונות מגבילות ומקטינות                                             אמונות מקדמות ומעצימות
1. אני חסר סיכויים לחולל שינוי בחיי                             1. יש לי יכולת לחולל שינוי בחיי
2. לא מגיע לי מהשפע                                                 2. מגיע לי מכל השפע ויש מספיק לכולם
3.  אני לא חכם                                                          3. בידי כל החוכמה הנדרשת כדי להצליח
4. תמיד יש לי בעיות, שום דבר לא הולך לי                     4. המזל עומד לצידי

על מנת להצליח בחיים יש להיפטר מאמונות מגבילות ולאמץ אמונות מעצימות
בפוסט הבא נספר איך ניתן לעשות זאת

תודה שביקרתם בבלוגיה

אר"י- אורנה רותי יונה
אימון לתודעת הצלחה

מה בין אמונות להרגלים?

אתם מכירים את התלמידים האלה שמס' הפעמים שמאחרים לבית הספר הוא גדול ביחס למס' הפעמים הנדיר שבו הם מגיעים בזמן?
האם אתם גם מכירים את הילדים שאומרים שהם לא רוצים לנסות כי הם ממילא ייכשלו?
אמונות הם הרגלי חשיבה לעומת ההרגלים שהם חלק מההתנהלות היומיומית שלנו . מכאן שהאיחור הוא הרגל ואילו הפחד מכישלון קשור לאמונה.
נבדוק כעת מה קורה לילד שאיחר והחליט להפסיק לאחר לבית הספר:
אחד הילדים שאימנו סיפר שהוא הפסיק לאחר לבית הספר לאחר האימון השלישי שלנו. כששאלנו אותו מדוע הוא הפסיק לאחר,  השיב שהוא החליט שהוא חייב להגיע בזמן ולכן מצא שיטה לשים את השעון במקום כזה שייאלץ אותו לקום מהמיטה כדי לכבות אותו . זו השיטה שמצא כדי להתחיל להגיע בזמן לבית הספר.
כיצד זה קרה? הרי עד להתערבות שלנו (שבה לא התייחסנו כלל לאיחורים שלו) הוא איחר , כי זה היה חלק מההתנהלות שלו וההרגלים שלו.
מה קרה לו ? כיצד הוא שינה את הרגליו ומדוע?
התשובה היא שהשינוי נעשה ברגע שהוא החליט והאמין שההגעה בזמן לבית הספר תסייע לו להצליח ולהגשים את החזון שלו . ומכאן כבר שינוי ההרגלים כבר נעשה בהתאם.

לאמונות יש נטייה להגשים את עצמן , משום שכוחם של ההרגלים גדול פי אלפי אלפים מכוחם של הרצונות .
אחד הגילויים הגדולים של המחקר הנוירולוגי בעשור האחרון מצא ש- 96- 98 אחוזים מההתנהגויות שלנו הן אוטומטיות ולכן קשה לנו להציב יעדים , כיוון שהם שוכנים במוח הלא מודע.
המוח המודע זה המקום שבו אנחנו מעצבים את האמונות החדשות אבל אין זה המקום שבו אנחנו שומרים על האמונות הללו.
כדי שהאמונות ישתנו ראשית יש לבחור מחשבות שרוצים להפוך לאמונות ולאחר מכן להטביע את המחשבות האלה באופן שיטתי אל תוך החלק הלא מודע של מוחנו.
אם נחזור לילדים המאחרים סביר להניח שזהו הרגל שמושתת על אמונות / מחשבות שממילא לא יגיעו בזמן לבית הספר , או שאין חשיבות להגעה בזמן לבית הספר.
האמונה לעומת זאת זוהי מחשבה שיכולה להניע או לעכב אותנו בחיינו ובכך להשפיע על שינוי ההרגלים שלנו.
האם בדקתם מהם ההרגלים שלכם וכיצד הם קשורים לאמונות שלכם?
אם כך הגיע הזמן....
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

מהי אמונה?

שלום לקוראים המכובדים!
בעיתון הארץ הבוקר (27.1 ) פורסמו תוצאות מחקר שאומרות כי 80% מהישראלים מאמינים באלהים. האם תמיד יש קשר בין אמונה ודת?
התשובה היא לא בהכרח. למעשה אדם ממציא אמונות רבות מידי יום בהקשרים שונים שלא תמיד נכונים.
אז מהי אמונה? אולי זה משהו שקשור לאחיזה שלנו בלא נודע שמארגן לנו את החיים.
אמונה היא סוג של תחושה מאד ודאית, שאינה נתמכת מהוכחות מדעיות ישירות. במקרים רבים החוויה מעורבת בשכנוע פנימי שקשור לאופן בו האדם תופס את המציאות.
אדם מביא בכל פעם הוכחות לאמונה מסויימת שלו, ולמרות שלפעמים ההוכחות סותרות אין זה מונע מהאדם להמשיך להאמין במה שהוא החליט. צריך הרבה מאד הוכחות סותרות כדי לשנות את האמונה.
באופן מעשי האמונות שלנו הן השתקפות של דפוסי חשיבה שהצטברו אצלנו במשך החיים שלנו. האמונות מאפשרות לנו ללמוד דברים על עצמנו ועל העולם. זוהי הנקודה החיובית שלהן.  מצד שני יש אמונות שמעכבות אותנו, מפחידות אותנו וגורמות לנו להשאר במקום או מאפשרות לנו להמציא כל מיני תירוצים למה אני לא יכול לעשות.....לפעמים הדבר מאד נוח לאדם שפוחד משינויים או שנוח לו בעמדה שהתבצר.
אנחנו מכירות חברה שמאמינה שאין לה יכולת להתמצא בכבישי הארץ. לכן בכל פעם, שהיא נוהגת למקום מסויים ,היא מתקשרת לחברתה ה: "גי פי אס" שלה ומבקשת ממנה הוראות.
אנחנו בטוחות שהיא יכולה להגיע ליעד שלה, אבל האמונה שלה מנהלת אותה, ונוח לה לקבל הוראות הגעה ממישהו אחר.

בבתי הספר שבו אנחנו מאמנות אנחנו נתקלות בתגובות של ילדים שיצרו לעצמם אמונה שהם לא מוצלחים או שהם טפשים. אלו הן אמונות מעכבות שהתגבשו במשך השנים בהם הילדים האלה לא הצליחו בלימודיהם.
באחד מבתי הספר עשינו לילדים הדמיה מנטלית שלהם כמצליחנים, כשהסתיימה ההדמיה שאלנו: "מה הפתיע אתכם"?
ילד אחד אמר: "הפתיע אותי שאני יכול להצליח". מה שהוא ראה בהדמיה, סתר את האמונה שלו שהוא לא מסוגל להצליח.

בספר "התשובה" מובא משל הודי שמסביר מדוע האמונות מנהלות אותנו ולמה אנחנו לא מודעים להן.
" יש שלוש תעלומות בעולם: האויר לציפור, המים לדג והאדם לעצמו," "הדגים אינם מודעים למים הם שוחים במים כל הזמן לכן הן אינם חושבים על כך הוא הדבר גם לגבי הציפורים והאויר, זוהי הסביבה הטבעית שלהם. וכך גם לגבי האמונות שלנו : מכיוון שאנו שוחים בהן כל הזמן, בדרך כלל  הן סמויות מעינינו." (שם עמ 130) האמונות הן חלק מההויה שלנו והן מנהלות את חיינו.

במקרה של הילד כמובן שזה לא מספיק להשאר בהדמיה ויש עוד תהליכים שהוא צריך לעבור כדי שישנה את האמונות שלו. איך עושים זאת ואיך מזהים את האמונות שלנו בפוסטים הבאים שלנו.
בברכה
צוות אר''י- אורנה, רותי, יונה