האימון התודעתי- כתבה מפרגנת במקומוני איזור השרון של מעריב

שלום לכם קוראים יקרים

מעלות לבלוגיה כתבה שפורסמה בערב החג על האימון התודעתי שאנחנו מקיימות בקרב ילדים בבתי הספר
אתם מוזמנים לקרוא ולהנות
(נא קראו לאורך העמודות)

אר"י

מה קורה כשאין אנו מודעים לאמונות שלנו

אמונות כמו ערכים הינן כוח מניע לפעולה. ממחקרים שהתייחסו להתנהגות עולה שהמקורות לה נעוצות באמונות ובערכים.


מתברר שאנשים רבים מונעים מאמונות מעכבות, מגבילות, שלא מאפשרות תנועה לעבר הצלחה. (על אמונות מגבילות ומקדמות בפוסטים הקודמים). 
בעבודה עם ילדים למדנו שרבים מהם לא מאמינים ביכולתם להצליח ולזכות בתעודת בגרות זאת על רקע כשלונות בהיסטוריה האישית שלהם בבית הספר, מה מאפיין את ה"לא מאמינים"? הם מונעים מאמונות מגבילות כמו: "אני לא יכול" "לא מגיע לי" "אני לא מנצל את הפוטנציאל שלי" ועוד. אלה ילדים שהמערכת הרדימה את מודעותם לגבי אמונות וערכים שיכולים להניעם להצלחה.  
מתבקשת המסקנה העגומה שייתכן מצב בו אנשים אינם מודעים לאמונות העוצמתיות שלהם והתנהלותם מונהגת על ידי אמונות מגבילות. 
מה עושה צוות מאמנות כמו אר"י? אנחנו מאמנות את הילדים להתחבר למשאבים שלהם, משאבים אלה חוזקות, יכולות, אמונות מעצימות וערכים. מודעות לאלה מניבה התנהגות שהתוצאה שלה הינה הצלחה, הידיעה שיש לי משאבים די בה כדי לייצר מוטיבציה, לשפר דימוי עצמי ולהתנהל לקראת הצלחה. 
אימון לתודעת הצלחה מעיר ילדים להתיידד בחזרה עם החלק העוצמתי שבהם, אותו חלק שהמערכות בהם הילד חי הרדימו אותו או שיקפו אותו באופן מלאכותי מן הפה אל החוץ, לדוגמא: לכולם כמעט אומרים :" יש לך פוטנציאל" אמירה שחוקה ומכובסת. איזה ילד מאמין בכך?
את הילדים יש להעיר, במיוחד את המוחלשים שבהם, את אלה שהסביבה הטבעית מרדימה אותם, שוחקת את האמונה שלהם בעצמם. לכשיתעוררו ויתחילו לנוע ניתן יהיה לראות תוצאות מוקדם מהמצופה. 
בהצלחה


צוות אר"י
אורנה רותי יונה- מאמנות לתודעת הצלחה

כיצד אמונות "מניעות" משפיעות על הצלחה?

שאלנו את אחד הנערים בתום אימון בן שבעה מפגשים כיצד הוא תופס את עצמו כמצליח ביחס לתחילת האמון , והוא ענה כך :
" היום אני חושב שאני יכול להצליח, שאני כן טוב , מה שלא חשבתי קודם . אני יודע היום שאני יכול למצות את הפוטנציאל שלי . השינוי התחיל במפגש הראשון שלי אתכן כשהנחיתן אותנו להזיז את היד לאחור , מה שהראה לי שאם לא הצלחתי להגיע לאן שאני יכול אז אם אני אדמיין ואתאמץ אני אוכל להגיע " .
מה ניתן להבין מתשובתו של הנער על אמונות "מניעות" ?
ראשית, הוא הצליח בתהליך האימון להמיר את האמונה בחוסר היכולת שלו להצליח באמונה שהוא כן יכול להצליח , כי זה אפשרי.  השינוי הזה ייצר במוחו מחשבה חיובית חדשה , שהמירה את התוכן של האות החשמלי (מוחנו פועל באמצעות פולסים חשמליים ) במוחו ויצרה אצלו רשת חדשה שאפשרה לו לחשוב מחשבות חיוביות .
האמונה המעכבת הפכה אצלו לאמונה "מניעה" והיא כבר מאפשרת לו לראות את עצמו כאדם מצליח עם תודעת הצלחה , בניגוד לתפיסתו הקודמת את עצמו ככישלון .
כפי שכתבנו ברשומות הקודמות , הבעיה המרכזית היא להפוך אמונות מעכבות לאמונות מאפשרות או מניעות . האמונות המעכבות הן השדונים שעומדים בדרכנו בכל שינוי שאנחנו מעוניינים לעשות ומטרידים את מנוחתנו. אלה המחשבות השליליות על עצמנו ועל חוסר היכולת שלנו לממש את החלומות שלנו.
האמונות המניעות , לעומת זאת, כשמן כן הן , הן האמונות המזמנות הצלחה , כיוון שהן מאפשרות לנו את ההצלחה.
זהו "סודם" של האנשים המצליחנים , זו היכולת להשתמש באמונות ה"מניעות" כמנוף להצלחה .
בספר "התשובה" משווים אסרף וסמית את הפעולה הזאת לעקירת דשא ישן , שאחריה צריך לתת לזרעים זמן ומרחב לנבוט , זה לוקח זמן, אך זה אפשרי!!!

כיצד ניתן להפוך אמונה מעכבת למניעה?

כמו שכתבנו בפוסט הקודם- אמונה לא רואים. מה שכן רואים אלו הם ההרגלים וההתנהגויות שלנו ומה אנו חושבים על...
חלק מהאמונות מעכב אותנו וחלק מהאמונות מזיז אותנו קדימה.
אז איך אנחנו יכולים לשנות את האמונות המעכבות שלנו?
אסאראף וסמית כותבים בספר "התשובה" שאנחנו צריכים קודם כל להיות מודעים לאמונות שלנו? ואיך עושים זאת?
הם כותבים: " פשוט התבוננו בחייכם" במה שהם קוראים  "תמונת החיים הנוכחית שלכם" (התשובה, עמ 131)
זה כולל מערכות יחסים בריאות, הכנסה, סגנון חיים,  מקום מגורים, מקום העבודה, סדר היומיומי שלכם וכו'.
האמונות שלנו קובעות את דרך החיים שלנו. כאשר הם מניעות אותנו אנחנו נמצאים במקום טוב, ברגע שהם מעכבות אותנו אנחנו "תקועים" למשל מישהו אומר לעצמו: "אני בחיים לא ארויח הרבה כסף" הוא באמת לא מרויח כי כך הוא מאמין.
אם תלמיד אומר לעצמו: "אני בחיים לא אצליח בבגרויות" הוא לא יצליח כי האמונה שלו מעכבת בעדו.
מה אפשר לעשות בסופו של דבר? איך אפשר להמיר אמונה מעכבת באמונה שמניעה אותנו קדימה?
יש מספר דרכים לעשות זאת.
דרך אחת- החזיה מנטלית
בספר "אתה הנך המרפא", שיטת סילבה לרפוי עצמי, חוזה סילבה ורוברט ב. סטון, מציעים המחברים לשנות אמונות מעכבות על ידי מדיטציה והרפיה. בעזרת הדמיון אנחנו יכולים לראות את עצמינו , כמו בהקרנת סרט, במצב הנוכחי לאחר מכן במצב הרצוי כאשר המצב הנוכחי מוזז הצידה והמצב הרצוי ממשיך להיות מוקרן על "המסך". המחברים מציעים לעשות את ההחזיה המנטלית במשך 40 יום כדי שהדבר יקלט במוח וישנה את האמונה וההתנהגות שלנו.

דרך שניה-יצירת הצהרות חיוביות
בספרם "התשובה" מציעים אסאראף וסמית ליצור הצהרות חיוביות ולהתמקד במה שרוצים שיקרה, אפילו הצהרות שאינן קיימות אצלינו, אבל היינו רוצים שיהיו לנו- דוגמה להצהרות חיוביות:  אני מצליח במה שאני עושה, אני בטוח בעצמי לחלוטין, אני מרשה לעצמי להיות עוצמתי וכו'. חשוב להזכיר כאן כי צריך להעלות על הכתב את ההצהרות החיוביות לשים אותן במקום גלוי ולקרוא יום יום.

דרך שלישית- יצירת עוגנים רגשיים
אנחנו מחפשים אירועים חיוביים ומעצימים שקרו לנו- מתוכם מחלצים את המשאבים שעמדו לרשותנו ומעבירים אותם להתנהגויות שנרצה לשנות.
דרך רביעית - לוחות חזון

לוחות החזון או " לוחות החלומות" הם כלי עוצמתי במיוחד להטבעת השאיפות והאמונות החדשות במוח הלא מודע.
לוחות החזון יכולים להיות תמונות, דיסקים מוזיקה שאוהבים וכו'

דרך חמישית- שינוי מחשבות שליליות אוטומטיות
בספר התשובה עמ 173 המחברים נותנים רשימה של מחשבות שליליות או מעכבות לעומת מחשבות מניעות. כאשר חושבים מחשבה שלילית או מעכבת מיד צריך לחשוב מחשבה חיובית או מניעה.
למשל
אני לא מספיק נבון ומתוחכם לעשות את זה-----------אני איש עסקים מצליח ומתוחכם
שום דבר לא מסתדר לי אף פעם----------------------הכל מסתדר לי בצורה נפלאה
וכך הלאה.
בעזרת הכלים שהזכרנו כאן ניתן לשנות את האמונות המעכבות אותנו- להפוך אותן לאמונות מניעות.
בהצלחה לכולנו
צוות אר''י- אורנה, רותי, יונה

איך נראות אמונות במציאות?

אמונות לא נראות במציאות מה שנראה אלה התנהגויות ואמירות.

מכירים את האנשים שאומרים "אני בחיים לא אצליח להחליף דירה" לעומת אתה שאומרים "אני אחליף דירה תוך שנה"?
הראשונים גרים כל חייהם בדירת שלושה חדרים והאחרים גרים בבית מרווח עם חצר וג'קוזי.

אתם מכירים את הילדים שמכריזים "אני בחיים לא אצליח בבגרויות", לעומת אלה שאומרים "אני אקח את הבגרות בהליכה"?
הראשונים נכשלים בבגרויות האחרים ממשיכים ללמוד באקדמיה.

מה מנהל את שני הטיפוסים?
ובכן מה שמנהל אותם אלה אמונות.

אלה שנשארים בדירת שיכון מנוהלים על ידי האמונה "לא מגיע לי" אלה שבונים לעצמם בית מנוהלים על ידי האמונה "מגיע לי הכל". תלמידים שלא מצליחים בבגרות מנוהלים על ידי האמונה "אני חסר יכולת, אין לי צ'אנס להצליח" אלה שהצליחו והגיעו לאקדמיה מונעים על ידי האמונה "אני יכול ותמיד אצליח".

כל האנשים מנוהלים על ידי אמונות שמתחלקות לשני סוגים: מגבילות ומקטינות או מקדמות ומעצימות.


                                                    דוגמאות 
אמונות מגבילות ומקטינות                                             אמונות מקדמות ומעצימות
1. אני חסר סיכויים לחולל שינוי בחיי                             1. יש לי יכולת לחולל שינוי בחיי
2. לא מגיע לי מהשפע                                                 2. מגיע לי מכל השפע ויש מספיק לכולם
3.  אני לא חכם                                                          3. בידי כל החוכמה הנדרשת כדי להצליח
4. תמיד יש לי בעיות, שום דבר לא הולך לי                     4. המזל עומד לצידי

על מנת להצליח בחיים יש להיפטר מאמונות מגבילות ולאמץ אמונות מעצימות
בפוסט הבא נספר איך ניתן לעשות זאת

תודה שביקרתם בבלוגיה

אר"י- אורנה רותי יונה
אימון לתודעת הצלחה

מה בין אמונות להרגלים?

אתם מכירים את התלמידים האלה שמס' הפעמים שמאחרים לבית הספר הוא גדול ביחס למס' הפעמים הנדיר שבו הם מגיעים בזמן?
האם אתם גם מכירים את הילדים שאומרים שהם לא רוצים לנסות כי הם ממילא ייכשלו?
אמונות הם הרגלי חשיבה לעומת ההרגלים שהם חלק מההתנהלות היומיומית שלנו . מכאן שהאיחור הוא הרגל ואילו הפחד מכישלון קשור לאמונה.
נבדוק כעת מה קורה לילד שאיחר והחליט להפסיק לאחר לבית הספר:
אחד הילדים שאימנו סיפר שהוא הפסיק לאחר לבית הספר לאחר האימון השלישי שלנו. כששאלנו אותו מדוע הוא הפסיק לאחר,  השיב שהוא החליט שהוא חייב להגיע בזמן ולכן מצא שיטה לשים את השעון במקום כזה שייאלץ אותו לקום מהמיטה כדי לכבות אותו . זו השיטה שמצא כדי להתחיל להגיע בזמן לבית הספר.
כיצד זה קרה? הרי עד להתערבות שלנו (שבה לא התייחסנו כלל לאיחורים שלו) הוא איחר , כי זה היה חלק מההתנהלות שלו וההרגלים שלו.
מה קרה לו ? כיצד הוא שינה את הרגליו ומדוע?
התשובה היא שהשינוי נעשה ברגע שהוא החליט והאמין שההגעה בזמן לבית הספר תסייע לו להצליח ולהגשים את החזון שלו . ומכאן כבר שינוי ההרגלים כבר נעשה בהתאם.

לאמונות יש נטייה להגשים את עצמן , משום שכוחם של ההרגלים גדול פי אלפי אלפים מכוחם של הרצונות .
אחד הגילויים הגדולים של המחקר הנוירולוגי בעשור האחרון מצא ש- 96- 98 אחוזים מההתנהגויות שלנו הן אוטומטיות ולכן קשה לנו להציב יעדים , כיוון שהם שוכנים במוח הלא מודע.
המוח המודע זה המקום שבו אנחנו מעצבים את האמונות החדשות אבל אין זה המקום שבו אנחנו שומרים על האמונות הללו.
כדי שהאמונות ישתנו ראשית יש לבחור מחשבות שרוצים להפוך לאמונות ולאחר מכן להטביע את המחשבות האלה באופן שיטתי אל תוך החלק הלא מודע של מוחנו.
אם נחזור לילדים המאחרים סביר להניח שזהו הרגל שמושתת על אמונות / מחשבות שממילא לא יגיעו בזמן לבית הספר , או שאין חשיבות להגעה בזמן לבית הספר.
האמונה לעומת זאת זוהי מחשבה שיכולה להניע או לעכב אותנו בחיינו ובכך להשפיע על שינוי ההרגלים שלנו.
האם בדקתם מהם ההרגלים שלכם וכיצד הם קשורים לאמונות שלכם?
אם כך הגיע הזמן....
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

מהי אמונה?

שלום לקוראים המכובדים!
בעיתון הארץ הבוקר (27.1 ) פורסמו תוצאות מחקר שאומרות כי 80% מהישראלים מאמינים באלהים. האם תמיד יש קשר בין אמונה ודת?
התשובה היא לא בהכרח. למעשה אדם ממציא אמונות רבות מידי יום בהקשרים שונים שלא תמיד נכונים.
אז מהי אמונה? אולי זה משהו שקשור לאחיזה שלנו בלא נודע שמארגן לנו את החיים.
אמונה היא סוג של תחושה מאד ודאית, שאינה נתמכת מהוכחות מדעיות ישירות. במקרים רבים החוויה מעורבת בשכנוע פנימי שקשור לאופן בו האדם תופס את המציאות.
אדם מביא בכל פעם הוכחות לאמונה מסויימת שלו, ולמרות שלפעמים ההוכחות סותרות אין זה מונע מהאדם להמשיך להאמין במה שהוא החליט. צריך הרבה מאד הוכחות סותרות כדי לשנות את האמונה.
באופן מעשי האמונות שלנו הן השתקפות של דפוסי חשיבה שהצטברו אצלנו במשך החיים שלנו. האמונות מאפשרות לנו ללמוד דברים על עצמנו ועל העולם. זוהי הנקודה החיובית שלהן.  מצד שני יש אמונות שמעכבות אותנו, מפחידות אותנו וגורמות לנו להשאר במקום או מאפשרות לנו להמציא כל מיני תירוצים למה אני לא יכול לעשות.....לפעמים הדבר מאד נוח לאדם שפוחד משינויים או שנוח לו בעמדה שהתבצר.
אנחנו מכירות חברה שמאמינה שאין לה יכולת להתמצא בכבישי הארץ. לכן בכל פעם, שהיא נוהגת למקום מסויים ,היא מתקשרת לחברתה ה: "גי פי אס" שלה ומבקשת ממנה הוראות.
אנחנו בטוחות שהיא יכולה להגיע ליעד שלה, אבל האמונה שלה מנהלת אותה, ונוח לה לקבל הוראות הגעה ממישהו אחר.

בבתי הספר שבו אנחנו מאמנות אנחנו נתקלות בתגובות של ילדים שיצרו לעצמם אמונה שהם לא מוצלחים או שהם טפשים. אלו הן אמונות מעכבות שהתגבשו במשך השנים בהם הילדים האלה לא הצליחו בלימודיהם.
באחד מבתי הספר עשינו לילדים הדמיה מנטלית שלהם כמצליחנים, כשהסתיימה ההדמיה שאלנו: "מה הפתיע אתכם"?
ילד אחד אמר: "הפתיע אותי שאני יכול להצליח". מה שהוא ראה בהדמיה, סתר את האמונה שלו שהוא לא מסוגל להצליח.

בספר "התשובה" מובא משל הודי שמסביר מדוע האמונות מנהלות אותנו ולמה אנחנו לא מודעים להן.
" יש שלוש תעלומות בעולם: האויר לציפור, המים לדג והאדם לעצמו," "הדגים אינם מודעים למים הם שוחים במים כל הזמן לכן הן אינם חושבים על כך הוא הדבר גם לגבי הציפורים והאויר, זוהי הסביבה הטבעית שלהם. וכך גם לגבי האמונות שלנו : מכיוון שאנו שוחים בהן כל הזמן, בדרך כלל  הן סמויות מעינינו." (שם עמ 130) האמונות הן חלק מההויה שלנו והן מנהלות את חיינו.

במקרה של הילד כמובן שזה לא מספיק להשאר בהדמיה ויש עוד תהליכים שהוא צריך לעבור כדי שישנה את האמונות שלו. איך עושים זאת ואיך מזהים את האמונות שלנו בפוסטים הבאים שלנו.
בברכה
צוות אר''י- אורנה, רותי, יונה

אם לא נהיה מודעים למטרות שלנו, איך החיים שלנו ייראו?

אם לא נהיה מודעים למטרות שלנו, איך החיים שלנו ייראו?


כפי שכבר כתבנו מטרה הינה way of living  והיא נגזרת מחזון שהוא מבחינתו מעין השראה לאורה אנו מניעים את עגלת חיינו. שניהם מוטבעים במוח הבלתי מודע. 


ילדים שלא מטביעים מטרות במוח הבלתי מודע אינם מונעים על ידי השראה אלא "קופצים" מיעד ליעד. אין את אותה היד ההשראתית המכוונת את חייהם. 
ומי שמתנהל מיעד ליעד מארגן את חייו בראייה קצרת טווח, ללא כל השראה, לעומתו מי שחייו מתנהלים לאור חזון ומטרות מארגן את חייו בראייה ארוכת טווח שיש בה השראה.


מה האיכות של האחד לעומת השני?
כשאנו מתנהלים מתחנה לתחנה אין אנו יודעים לאן נגיע, הכל מקרי, ארעי, מה שיהיה הוא שיהיה, לא אצליח ביעד זה אקבע לי אחר, אנשים המתנהלים לאור חזון ומטרות יש להם המון אפשרויות בחירה, באיזו דרך ללכת לאורו של החזון, וכשיש לך אפשרויות בחירה אתה מנהל את חייך ממקום חופשי, כשאין לך אפשרויות בחירה אתה חיי חיים מוגבלים יותר.


ילדים שלומדים לזהות את החזון שלהם ואת המטרות הגדולות של חייהם לומדים מגיל צעיר לבחור את הדרכים למימוש, והדרכים האפשריות הן אלה שנותנות את האפשרות לחיות חיים גוונים, מספקים ומאתגרים.
הדרך מאתגרת ומעניינת, ההולך בה מטביע בחייו את מאפייניה.


לילדים שיש חזון משמש בית הספר דרך וההצלחה בלימודים היא היעד, שבעזרתו יממשו חזון ומטרות, לילדים שאין חזון ומטרות ההצלחה בלימודים יא עוד תחנה שיש לשרוד אותה או לא. 


היו מבורכים ילדים יקרים


באהבה צוות אר"י-אורנה רותי יונה

כיצד המטרות משפיעות על הצלחה בחיים?

כשבעלי ואני נוסעים לחו"ל אנחנו מחליטים "ללכת לאיבוד"  וכך אנחנו מגלים בעצמנו כל מיני מקומות שאולי היו נסתרים מעינינו אילו היינו צמודים לספר ההדרכה. 
בחו"ל , התחושה נהדרת , כשאתה מוכן לכך ורוצה .
קרה לכם שהלכתם פעם לאיבוד? איך הרגשתם כשהלכתם לאיבוד? 
אנשים שהולכים לאיבוד נמצאים בתחושה שאיבדו את הכיוון ולכן הם פוחדים שלא ימצאו את הדרך הנכונה . 
זוהי התחושה שאין מטרה בחיים , כשאין לכם מטרה אתם לא יודעים לאן ללכת , זוהי תחושה של החמצה , חוסר עניין.
כיצד נדע אם הצלחנו או לא ?
לשם כך עלינו להגדיר לנו מטרה שהיא כנאמר ברשומות הקודמות דרך החיים שלנו.
הצלחה פירושה השגת מטרות , כלומר המטרות מכוונות, מסמנות, ומשפיעות עלינו בהשגת המטרה. 
אם ילד בן 15 בקבוצת האימון שלנו רוצה להיות צייר מפורסם , כי זו המטרה שהוא הגדיר , אין ספק שזו תשפיע על דרכו בחיים ותשפיע על דרך החיים שלו עד שיגשים את מטרתו.
ילדה אחרת בת 15 גם כן קבעה לה מטרה אחרת , היא רוצה להיות זמרת , להופיע באירוויזיון, לייצג את ישראל ולהגיע למקום ראשון . האם יש לכם ספק שהמטרה הזו תשפיע על חייה ותסייע לה לממש אותה ולהצליח להגשים את המטרה?
לי אין ספק שבעוד כ- 10 שנים אראה את הילדה הזו עומדת על בימת האירוויזיון ומייצגת אותנו בכבוד.
" המערכת האנושית הקיברנטית מכוונת לנווט אותנו  לאורך הדרכים שיובילו אותנו למטרות אלו" (המוח הימני כמנהל/אלדר , עמ' 152).
כדי שכל המערכת הזאת תעבוד תחילתה של המטרה היא רישום תמונה ברורה בנפשכם, חוויה פנימית של מציאות חיצונית .
דרך הדמיון החזותי נשפיע על המוח הלא מודע וכך נוכל ליצור "תמונה" שתסייע לנו להגשים את המטרה.
כך אנחנו עובדות עם הילדים , שיוצרים בדמיונם את התמונה המייצגת את המטרה שלהם . 
זוהי תחילתה של הגשמת המטרה בהצלחה.
האם גם אתם מעוניינים לדעת כיצד להצליח בהגשמת מטרותיכם? 
שתפו אותנו.
גם אנחנו סקרניות לדעת כיצד המטרות שקבעתם לעצמכם משפיעות על הצלחתכם בחיים.
בברכה
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

מה הקשר בין מטרות לאורח חיים?

שלום לקוראים!

כששואלים ילדים באימון, מהי המטרה שלהם עוד  עשר או חמש עשרה שנה, קשה להם לחשוב על כך, אבל חלק מהם עונים למשל, להיות איש עסקים, או לפתוח ביס לאנשי עסקים.
 כששואלים אותם, מה אתם רוצים להשיג עד סוף שנת הלימודים שיהיה קשור במטרה שלכם, רובם אומרים, להצליח בלימודים. וכששאלנו אותם על הצהרות חיוביות, ואיך זה מתקשר ליעד שלהם עד סוף השנה, אחד מהם ענה  שההצהרה שלו היא "מגיע לי כל האושר בעולם" וכשביקשנו ממנו לחבר את היעד, המטרה וההצהרה החיובית, הוא אמר שהוא רוצה להפחית את מספר הסיגריות ליום.
למה אנחנו מביאות את הסיפור הזה? כי הוא מדגים כיצד המטרה, היעד, וההצהרה החיובית שקושרת ביניהם, משפיעים על אורח החיים. הילד יודע שהעישון מזיק, העישון הוא חלק מאורח החיים שלו כרגע. המטרה שלו מכתיבה לו את אורח החיים. וזה הקשר ביניהם.
כפי שכתבנו בפוסטים הקודמים המטרה היא דרך החיים  היא אורח החיים, או כפי שאסאראף וסמית כותבים בספר "התשובה"  :"המטרה שלכם היא תמונת החיים האידיאליים שלכם" (שם עמ 92)
החיים שלנו בנויים לקראת המטרה. ברגע, שיודעים לאן רוצים להגיע, אנחנו יודעים את הדרך. והדרך היא שמכתיבה את אורח החיים שלנו.
כאשר אנחנו בוחרים מטרה יש בה השתקפות של הערכים שלנו. אם אנחנו חיים לאורם של הערכים שלנו, הם משפיעים על אורח החיים שלנו וזה הקשר ביניהם.
ולסיום ציטטה של אברהם לינקולן:  " בסופו של דבר לא צריך להביא בחשבון את מספר השנים בחייך אלא את החיים שלך בשנים שאתה חי"
בברכה
צוות אר''י

שלום לכם קוראינו היקרים


שאלנו ילדים בקבוצת אימון: תחשבו על המטרות שלכם, וספרו כאן על אחת מהן:
מדברי הילדים "המטרה שלי היא:
להיות רב חובל באונייה
להצליח בשבוע הבא במבחן במתמטיקה
להיות בעל נכסים כדי לתרום לנזקקים"

נכון שהם מעוררי השראה? יש להם חזון מטרה ויעדים.

מה ביניהם?


אחד הדברים שאנו עושות בתהליך האימוני הוא ההפרדה והחיבור בין: חזון מטרה ויעד.
מתברר שמבוגרים וגם ילדים מערבבים בין המושגים.


החזון הינו ה- vision
היכולת שלנו לראות למרחקים, החזון הוא כמו מגדלור שלאורו אנחנו מתכננים את החיים שלנו.
אנשים שיש להם חזון הינם אנשים  בעלי יכולת ראייה לטווח ארוך, בעלי תחושת ייעוד ושליחות
חייהם מונעים על ידי החזון שלהם. 
החזון הינו כמו החלום שלנו לגבי עצמנו בעתיד.
הוא רחוק בזמן- בעוד 20 שנה.
החזון ממוקם במוח הבלתי מודע.


המטרה הינה ה- way of living לנוכח החזון. (ג'ון אסרף "התשובה")
המטרה היא כמו אג'נדה שמניעה אותנו לחפש הזדמנויות להגשמה.
אנחנו חיים את המטרה ביום יום, היא קשורה לאנרגיה שמניעה אותנו.
ההגשמה שלה היא בטווחים שבין שנה לחמש שנים.
המטרה ממוקמת במוח הבלתי מודע שלנו.


היעד קשור לתוכנית הפעולה שלנו.
היעדים הם התחנות הזמניות בדרך להגשמת המטרה
היעד הינו מדיד, הוא קשור לכמויות כמו זמן, מרחק והיקף.
היעדים ממוקמים במוח המודע שלנו שאחראי על תכנון.


החזון מניע את המטרות שמניעות את היעדים, או במילים אחרות: על מנת להגשים את החזון שלנו 
עלינו לממש את המטרות הנובעות ממנו, על מנת להצליח לממשן עלינו לקבוע יעדים, לתכנן את דרכי הביצוע
ולמדוד את התוצאות. 


אפשר לקבוע יעדים ללא חזון ומטרות?
כן
הפוך,
לא!


ועכשיו נעשה סדר בדברי הילדים


1. להיות רב חובל באונייה-מטרה
2. להצליח בשבוע הבא במבחן במתמטיקה- יעד
3. להיות בעל נכסים כדי לתרום לנזקקים-חזון


האם זה בטוח ב 100%?


לא.


אנחנו ממשיכות לאמן ילדים לתודעת הצלחה


מודות לכם שנכנסתם לבקר ולקרוא


אר"י-אורנה רותי יונה

איך מטרות נראות במציאות?

זוכרים שכשהייתם קטנים שאלו אתכם מה תרצו להיות כשתהיו גדולים? זוכרים גם מה עניתם?

למעשה התשובה שלכם הייתה הצהרה על המטרה שלכם שהיא המגדלור, היא הכיוון שאליו מובילה הדרך .

אני מניחה שאם התכוונתם ברצינות בתשובתכם הרי שהמטרה  שהצהרתם עליה מספקת לכם עד היום השראה בחייכם. המטרה היא החלום ,שלעתים נשמע באוזננו או באזני אחרים כחלום שלא ניתן למימוש, כיוון שמיד אחריו נשאלת השאלה - אז איך תעשה את זה? אך זהו למעשה טיבה של מטרה , כיוון שהיא המניע בחיים שלנו .

במסגרת האימון לתודעה של ילדים בבתי הספר שאלנו ילדים בני 15 על המטרות שלהם .

קיבלנו מגוון של תשובות , שהבולטת ביניהן הייתה הרצון להיות עשירים ובעלי משפחה , אך גם תשובות נוספות הוכיחו לנו שהילדים כבר חושבים על עתידם . ילד שאוהב לצייר אמר שהוא רוצה להיות צייר מפורסם , ילד שאוהב מחשבים אמר שהוא רוצה להיות טכנאי מחשבים עשיר, וילדה אחרת חשבה (אולי בהשראת מאסטר שף) שהיא רוצה להיות שפית ולפתוח מסעדה שתהיה גדולה. 

כיצד נדע אם תמונת החיים הזו היא אכן מטרה שתשמש להשראה במהלך החיים שלכם? 

לשם כך נציין מספר קריטריונים:

 א. נשאל אם תמונת חיים הזאת מבטאת את היכולות המיוחדים והדברים שמעניינים אותנו בחיים

ב. נחפש  את הקשר לעולם הערכי שלנו

ג. נבדוק האם זהו הביטוי המרגש ביותר שלנו שאנחנו יכולים לדמיין , האם זה מלהיב אותנו

ד. נבדוק האם התמונה הזו מיוחדת.

קבעתם לכם מטרה כדרך חיים , זו ההזדמנות שלכם לבדוק אם היא אכן תמונת החיים שמתאימה לכם.

שתפו אותנו

מחכים לתגובתכם , צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

מהן מטרות?

תארו לכם תמונה של ספינה בים נעה בין הגלים לא רואים כלום מסביב,
ופתאום מופיע אור שמאיר מתוך מגדלור שעומד על החוף. האור הזה מראה את הדרך לספינה.
מה שקברניט הספינה צריך לעשות הוא לכוון את הספינה לכיוון האור שמפיץ המגדלור.
המטרה היא כמו המגדלור. היא משרתת את הדרך שבה אתה הולך ונותנת לו משמעות.
האם ישבתם פעם בשקט עם עצמכם, ללא הפרעות, וחשבתם מהו אותו אותו השביל שבו אני הולך? מהו הכיוון? לאן אני רוצה להגיע? מה בעצם מכתיב לי את דרך החיים שלי? זוהי בעצם המטרה שלכם.
המטרה היא משהו אישי שלך משהו שיש לו משמעות עמוקה עבורך ולא משהו שמישהו אמר לך לעשות.
זה מזכיר את האמהות היהודיות  שקבעו לילדים שלהם שהם צריכים להיות רופאים/עורכי דין/ כי זה מקצוע מכובד ומרוויח.
אבל אלו היו המטרות של האמהות ולא של הילדים שלהם.
 המטרה היא משהו שלך, היא קשורה לערכים שלך, זוהי מציאות חיים שאתה רוצה עבורך, דרך החיים שלך "way of living
מטרה יוצרת בסופו של דבר את ההנעה.

אנשים נוטים לבלבל בין מטרות ויעדים.
בספר "התשובה" כותבים אסאראף וסמית: "המטרה שלכם היא דבר מתמשך ואין סופי לא משהו ש"מסיימים" אי פעם.
המטרה שלכם היא תמונת החיים האידיאלית שלכם" ואילו יעדים הם מוחשיים ובעלי גבולות".

במילון ספיר מוגדרת מטרה כ: תכלית, כוונה, דבר המצריך פעולה מסויימת כדי השיג אותו.
התכלית או הכוונה הן המטרה ,ואילו הפעולות המסויימות הן היעדים.
כיצד מטרות נראות במציאות? על כך בפוסט הבא שלנו.
בברכה
צוות אר''י

מה יקרה אם לא נצהיר הצהרות חיוביות?

שלום לקוראינו היקרים

תארו לעצמכם שהילדים הפרטיים שלכם ((למי שיש) מגיבים לנוכח אתגרים, לימודיים ואחרים, בנוסח הבא "לא יכול" אין לי כוח לעשות את זה", "לא אני לא אצליח", מה אתם עושים? איך אתם מרגישים עם הצהרות כאלה?

הורים ששוחחנו עימם סיפרו שהם לא מוכנים לעבור לסדר היום, וכי ברור להם שמשהו אצל הילדים אמור להשתנות. אחדים מהם גם ספרו על הדאגה לעתידו של ילדם, "מה יהיה אם אין לו אמונה בעצמו? למה הוא יגיע?"
הורים יקרים, לפני שאתם מתייאשים ומתעצבים, דעו שיש פתרון, והוא ממש לא בשמים.

ילדים שמצהירים על אי יכולתם לעמוד באתגרים בהחלט מעידים על כך שאין להם אמונה לגבי יכולותיהם, ותהיינה הסיבות אשר תהיינה, האימון לא עוסק בעבר אלא בהווה ובעתיד.

ילדים שלא מסוגלים לייצר הצהרות חיוביות לא מאמנים את מוחם לראות/להרגיש/לשמוע את יכולותיהם ואת גדולתם, ומה שלא מביאים "לידיעתו של המוח" הוא לא יודע, ולא יכול להתחיל בפעולות הנעה לצורך תנועה לקראת עשייה והצלחה.

לכן ילדים יקרים, אם לא תרגילו את עצמכם להצהיר הצהרות חיוביות על יכולותיכם לא תייצרו אמונות חדשות, לא תייצרו הנעה להישגים ולהגשמה. תפקירו את המוח להשתלטותן של הצהרות שליליות שתעצמנה אמונות מעכבות, שתתקענה אתכם להתבוסס במקום שבו אתם נמצאים, ולא מרוצים מכך.

ממליצות לכם לקבל החלטה לזוז לקראת הצלחה והגשמה ותתחילו בצעד אחד קטן, הגידו לעצמכם השכם והערב: "אני מוצלח/ת, מצליח/ה, משתפר/ת מיום ליום. אני יכול/ה להגיע להישגים, כל היקום קיים על מנת לעזור לי. אני יכול/ה, יכול/ה יכול/ה. 

ברוכים המצטרפים למאמינים בעצמם.

בהצלחה

צוות מאמנות אר"י-אורנה רותי יונה  

איך הצהרה חיובית תורמת להצלחה?

היום פגשתי אישה שסיפרה לי על מורה למתמטיקה שאמרה לה כשהייתה תלמידת תיכון : "את לעולם לא תדעי מתמטיקה" . מאותו הרגע , סיפרה לי המורה , "החלטתי שאני אדע מתמטיקה ואוכיח למורה הזאת , שהיא טעתה " .
האם האישה הזאת הצליחה ?
האם יש לכם ספק בהצלחתה?
מהן הסיבות שהביאו את התלמידה הזאת להיות ברבות הימים מורה למתמטיקה מצליחה ואהובה על תלמידיה?
באופן לא מודע היא השתמשה בהצהרות חיוביות שסייעו לה להצליח .
אפשר לשער באילו הצהרות היא השתמשה כדי להצליח:
אני חכמה
אני יודעת מתמטיקה
יש לי יכולת להצליח
אני רוצה להוכיח שאני יודעת מתמטיקה.
הצהרותיה החיוביות , הלא מודעות, יצרו את הקשר בין ההצלחה שלה במתמטיקה לבין הרצון העז להוכיח למורתה שהיא טעתה. 

סיפור נוסף קשור גם הוא למתמטיקה. (מעניין מדוע??)
הכרתי תלמיד ששובץ במקרה לחמש יחידות במתמטיקה במקום שלוש יחידות. 
התלמיד התלבט אם לגלות למורתו , שהוא לא נמצא במקום הנכון או להמשיך להיות במקום שהוא חשב שמתאים לו- חמש יחידות במתמטיקה.
 התלמיד הנבון החליט להמשיך בחמש יחידות במתמטיקה .
האם התלמיד הצליח?
אכן התלמיד הזה סיים בהצלחה ובהצטיינות חמש יחידות מתמטיקה.
כיצד קרה הדבר?
אין ספק שגם כאן ההצהרות החיוביות סייעו לו בהצלחתו.
גם כאן לא קשה לשער מה היו ההצהרות שלו :
אני יודע מתמטיקה
אני אוכיח שהם טעו
אני חכם וחרוץ 
יש לי היכולת להצליח

מה הקשר של שני סיפורים אלה לשאלתנו?
שני הסיפורים מוכיחים שהצלחה קשורה להצהרות החיוביות שאדם בוחר להצהיר לעצמו כדי שיוכל להגשים את מטרתו. וכפי שהסברנו בפוסטים הקודמים , המוח מקבל את החיווט החדש ומתחיל להאמין .
ומה אתכם?
האם גם לכם יש סיפורים ?
האם תרצו לשתף אותנו?
נודה לכם מאוד
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

מה הקשר בין הצהרות חיוביות למימוש חזון?

סיפור אורבני שמתגלגל בבתי ספר על תלמיד שהמורה כל הזמן אמר לו: "ממך לא יצא כלום" התלמיד רצה להוכיח למורה שלו שהוא טועה, והחליט שממנו כן יצא משהו ,ואז בכל פעם שסיים תואר כלשהו באוניברסיטה הוא שלח את התעודה למורה והוסיף הערה קטנה," ממני לא יצא כלום מה?"  בסופו של דבר הפך לאיש עסקים מצליח ועשיר ואז הוא שלח כתבה שכתבו עליו בעיתון ולמטה רשם הערה קטנה- "איפה אני ואיפה אתה"
אז איך זה קשור לכותרת שלנו? החזון של התלמיד היה ברור הוא רצה להצליח הוא שינה את האמונות שלו על עצמו ואכן הוא הצליח.
אנחנו חושבים על החזון שאנחנו רוצים לממש. יוצרים חזון ברור נהדר ומה עכשיו? צריך גם לממש את החזון. לא מספיק רק לדבר עליו.
 אבל איך נממש אותו אם יש לנו אמונות  שכל הזמן לוחשות לנו באוזן - "לא כדאי לעשות כך וכך בין כה וכה לא תצליח"?
 לכולנו אמונות שמעכבות אותנו. על מנת שנוכל להתגבר עליהן ולהתחיל לממש את החזון שלנו, אנחנו צריכים לנטרל אותן.
ואיך ננטרל אותן אמונות שמעכבות?
קודם כל, עלינו לודא שהאמונות שלנו תואמות את החזון שלנו, אם אנחנו נרצה לממש את החזון עם האמונות הישנות שיש לנו על עצמינו לא נצליח כי המוח מקבל מסרים כפולים (התשובה, אסאראף וסמית,כנרת זמורה ביתן)
המוח הלא מודע מקבל את המסר שאנחנו לא יכולים לעומת המוח המודע שמקבל את המסר- אנחנו בדרך לשם. מי שמנצח בסופו של דבר הוא המוח הלא מודע.
לכן אנחנו צריכים להחליט מהן האמונות שאנחנו רוצים שיהיו לנו ואז לכתוב אותן ולשנן אותם עד שהמוח הלא מודע מחליף את האמונות בחדשות.
גון אסאראף מביא בספר "התשובה", את המקרה הפרטי שלו.
הוא מספר שההצהרה הראשונה שכתב, למרות שהוא לא האמין בה, הייתה: "אני איש עסקים מבריק ומתוחכם" ( שם, עמ' 134). הוא לא האמין בה, אבל הוא רצה שזה יהיה נכון, וזו הדרך היחידה שגרמה לזה לקרות. דרך ההצהרה החיובית שאותה הוא כתב. אחר כך הוא הוסיף עוד הצהרות חדשות שמתאימות לחזון שלו.
 על ידי השינון היומיומי של אותן הצהרות הוא הגיע בסופו של דבר למימוש החזון שלו.
לכן -החזון קיים ,ועכשיו נותר רק להחליט מהם האמונות שיובילו אותי לחזון- לכתוב אותן ולשנן אותן, והאמונה החדשה תעבוד לטובתכם. ( ואל תשכחו להודות למורה שאמר לכם "ממך לא יצא כלום")
בברכה
צוות אר''י

איך נראות הצהרות חיוביות במציאות?

איך נראות הצהרות חיוביות במציאות?


כפי שכבר כתבנו ההצהרות שלנו קשורות לאמונות שלנו, הן למעשה משקפות אותן. כשיש לי אמונה ביכולת אין לי בעייה לייצר הצהרה חיובית, אך מה קורה כשאין לי אמונה כזו? אני מייצר הצהרה חיובית ומרמה את עצמי? הרי איני מאמין בכך. 


על כך כותב ג'ון אסרף בספרו "התשובה" הוצ' מטר ע' 134 "אני איש עסקים מבריק ומתוחכם, אגב, כשכתבתי את ההצהרה הזאת לא האמנתי בה אפילו לא טיפה" ובכל זאת מדוע הוא כתב? משתי סיבות, האחת כי הוא החליט שהוא רוצה שזה יהיה נכון, והשנייה הידיעה שהיתה לו, שאם הוא רוצה שזה יקרה עליו להחדיר זאת למוחו חזור והחדר. מה המוח הלא מודע עושה? הוא יוצר נתיבים חדשים וקישורים עצביים חדשים עד שההצהרה הזו מוטבעת ומתחילה להניע את האדם. ולכן גם אם אין לי אמונה אני עדיין מחוייב להצלחה של עצמי. לכן יש להצהיר הרבה לפני שמאמינים. 


אילו הצהרות כדאי לנו לאמץ? 
אני משתמש בתבונתי יום יום
יש לי ביטחון מלא שאוכל לחולל כל רמת הכנסה שארצה בה
יש לי כישרון ואינטליגנציה כדי לפתח כל מה שארצה
אני משכנע אנשים שונים בצורה נפלאה
חיי מתנהלים בהתלהבות ומתוך תכלית
יש לי תמיד מספיק כסף להשיג את מה שאני צריך
יש לי את כל המשאבים לממש את החלומות שלי
אני גאון
יש שפע עצום שזורם אלי
יש לי חופש מלא בניהול הזמן שלי
(שם ע' 137-138)


אנו ממליצות לאמץ הצהרות רלוונטיות לחיים שלכם ולתכנן בעזרתן את נתיב ההצלחה שלכם.


שיהיה לכם סוף שבוע נהדר


מאר"י- אורנה רותי יונה

איך יוצרים הצהרה חיובית?

הצירוף "הצהרה חיובית" מרמז על כך שעלינו לחשוב על תכונות או התנהגות שאנחנו אוהבים ומעריכים אצלנו או לחלופין רוצים שיצטרפו למשאבים שלנו ויסייעו לנו לתמוך בחזון שלנו.
מדועו? מפני שככל שניטיב להגדיל את כמות המשאבים שעומדים לרשותנו יש סיכוי רב שגם נוכל להשפיע על האנשים בסביבתנו ולהשיג את מטרתנו.
ההצהרות החיוביות אם כך הן אותן אמונות שהיו לנו על עצמנו שאת חלקן רצינו לשנות ואת חלקן רצינו לשמר.
כדי ליצור הצהרות חיוביות עלינו לשבת עם עצמנו ולחשוב על אותן אמונות שמעצימות אותנו ולרשום אותן אלה הם המשאבים שעומדים כרגע לרשותנו. כדי שנוכל להעשיר את הרפרטואר שלנו ולמלא את עצמנו במשאבים נוספים עלינו גם לחשוב על האמונות או התכונות שאיננו מאמינים שקיימות בתוכנו ועלינו לפעול לשנות ולפתח אותן בתוכנו.
אפשרות נוספת היא לפנות לאנשים שמכירים אותנו ולבקש מהם לכתוב לנו רשימה של תכונות שהם מעריכים ומוקירים אצלנו לעומת תכונות או התנהגות שאינם אוהבים .
כשנקבל את הרשימה מחברנו (הכנים והישרים) נוכל להכין רשימה ארוכה של הצהרות חיוביות , שתטרף לרשימות שלנו.

הנה לכם מס' דוגמאות להצהרות חיוביות :

1. אני מושכת אלי אנשים לבוא ולהתאמן אצלי
2. אני מרשה לעצמי להיות עוצמתית
3. אני מרשה לעצמי להיות ספונטנית
4. יש לי מספיק כסף לדברים שאני צריכה
5. אני מצליחה בכל מה שאני עושה.

בשלב הבא נבדוק את יעילותן של ההצהרות החיוביות שיצרנו על פי המפתח הבא:
האם ההצהרות הן בעלות תעוזה?
האם הן ברורות?
האם הן חיוביות?
האם כתבנו אותם בזמן הווה?

קראתם ? זה הזמן לשבת ולכתוב , לגייס את חבריכם הכנים והישרים ולהכין לכם רשימה משלכם.
בהצלחה.
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה