מדוע חשוב לזהות את העולם הערכי שלנו?

בסרט "יהודי טוב" (של האחים כהן) ניכנס תלמיד לחדרו של המורה לפיזיקה ומבקש ממנו בחינה חוזרת  . המורה אינו חושב פעמים ומודיע לתלמיד שאין אפשרות למבחן חוזר. התלמיד הציע אלטרנטיבות שיקדמו את הרצון שלו להצליח במבחן , אך המורה עומד על שלו בטענה שאינו יכול לעשות לו בלבד מבחן חוזר .
סביר להניח שהמורה אינו מוכן למבחן חוזר מתוך תפיסה ערכית  שמעמידה  את שוויון ההזדמנויות לתלמידים .
האם הוא מזהה את העולם הערכי שלו? כנראה שכן אחרת לא היה יכול להתנהג ולהגיב כפי שהגיב.
הבעיה מתעוררת לאחר שהתלמיד יוצא מחדרו של המורה , והמורה עומד בפני מעטפה שמונחת על שולחנו.
הצצה חטופה מגלה שהיא מלאה בכסף . כיצד ינהג המורה ? מהו הערך שאנחנו (והוא) מזהים?
המורה ללא כל היסוס יוצא מן החדר כדי להחזיר את המעטפה עם הכסף לתלמיד אך זה כבר נעלם.
אם כן המניע לתגובה הזאת היה זיהוי פנימי של הערך "יושר"שמניע אותו.
אך מה לגבי התלמיד?
מה הערך שהניע את התלמיד? הרצון להצלחה? הישגיות? ואולי מוסר לקוי וחוסר יושר?
האם התלמיד היה מודע לערכים שהניעו אותו למעשיו אלה?
התשובה לצורך העניין אינה רלוונטית , מה שחשוב הוא להבין שהתנהגותנו מונעת מן העולם הערכי שלנו והיא משפיעה על  הבחירות שלנו בחיים .
ככל שניטיב לזהות את עולמו הערכי התנהגותנו תהיה מושפעת מעולם זה .
וברוח הרשומות האחרות - אדם ערכי מושך אדם ערכי ! - דומה מושך דומה.

מה קורה כשערכינו עומדים בסתירה להתנהגותנו?

כתבנו כבר מהם ערכים ואיך הם משפיעים עלינו ובעקבות כך גם על הסובבים אותנו.
כתבנו שחשוב לנו מאד לדעת מהם הערכים שלנו כדי שנברר לעצמינו מי אנחנו.
אבל מה קורה שהערכים שלנו עומדים בסתירה להתנהגות שלנו?
כאשר אדם מגיע למצבים כאלה בהם הערכים שלו עומדים בסתירה להתנהגות שלו הוא הופך לאדם לא מרוצה, לא מאושר לא שמח, מתוסכל.
כאשר אנחנו חיים רחוק מהערכים שלנו אנחנו חיים חיים של סבל.
כאשר אין הלימה אין שקט.
כאשר אין הלימה אנחנו מאבדים את היחודיות שלנו.
כאשר אנו מאבדים את היחודיות שלנו  אנחנו חיים חיים ללא איזון
כאשר אנחנו חיים חיים ללא איזון משהו כבה אצלינו.
כאשר משהו כבה אצלינו אנחנו מפסיקים ליצור , להגשים מטרות לחיות.
כאשר אנחנו מפסיקים לחיות אנחנו גורמים סבל לא רק לעצמינו אלא גם לסובבים אותנו בבית בחברה ובעבודה.
נוצרת שרשרת של אירועים שמשפיעים על החיים שלנו בדומה לריאקציה גרעינית- משהו מתחיל ונגמר לא טוב
אדם בעל משפחה צריך לזכור שהוא מהווה דוגמה אישית לילדיו.
אדם שיש לו משרה בכירה צריך לזכור שהוא מהווה דוגמה אישית לעובדיו.
אדם שהוא פוליטקאי צריך לזכור שהוא מהווה דוגמה אישית לאנשים שבחרו בו.
זאת הסיבה שאנחנו צריכים להיות מודעים לערכים שלנו כדי שנדע מה חורק , מה עוצר אותנו, מה מעציב ,מה גורם לנו תחושת תסכול. לעומת זאת נדע מה מקדם אותנו, מה מאפשר לנו לחיות.
בחוק המשיכה- "דומה מושך דומה". צריך לזכור שההתנהגות שלנו, שאינה תואמת את הערכים שלנו, תמשוך אלינו אנשים שדומים לנו בהתנהגות שלנו אבל לא דומים לנו בערכים.
ואמרו כבר אנשים חכמים:
"השלמות האמיתית של האדם אינה טמונה במה שיש לו אלא במה שהינו"   אוסקר ווילד
בברכה צוות אר''י

מה בין ערכים להצלחה?

קוראינו היקרים שלום

הפעם ברצוננו לבדוק קשרים בין הצלחה לערכים.
אתם ערים לכך שכל כך הרבה אירגונים בשנים האחרונות "עם הפנים לקהילה?"
מבלי להיות ציניים, ומבלי להתחכם, ומבלי לחפש את המניעים הפיננסיים שמאחורי התנהלות זו
בואו נבדוק מה קרה? מה המניע אירגונים רבים לתרום כל כך הרבה לקהילה?

על חוק קוסמי האומר כי, דומה מושך דומה שמעתם?
חוק זה אומר שדומים נמשכים זה לזה, או במילים אחרות מה שאתה נותן ושולח, הוא שיחזור אליך. האנרגיה הקוסמית הינה מעגלית, מחזורית, שום דבר אינו הולך לאיבוד, אלא מופיע בחיינו בחזרה בכסות שונה אך במהות דומה.
מכאן שאם תהיו בנתינה היקום יתן לכם בחזרה, תתרמו לנזקקים, תשתפו בידע, תכבדו אחרים, תאהבו? תהנו משפע שיחזור אליכם.
נכון שתפיסה כזו בעיקרה שואבת את כוחה מתובנות רוחניות, איזוטריות ואף דתיות. בשנים האחרונות אנו עדים לחדירתן של תפיסות אלו לאירגונים, לחברות למפעלים ולרובדים חברתיים מגוונים. יותר ויותר גופים שואלים את עצמם: "מה התרומה שלי לעולם?"

האם בהשפעת הניו אייג' והתנועות המיסטיות יותר אנשים וגופים מאמינים שדומה מושך דומה? האם הם מאמינים שהתנהגות מונעת על ידי ערכים כמו נתינה, שיתוף והעצמה מושכת אליהם הצלחה ושפע? או שבהשפעת הזרמים האלה אנשים מאמינים שתרומה לעולם תאפשר להם לחיות חיים משמעותיים יותר?

ואולי חיים בעלי משמעות הינם ההצלחה בהא הידיעה ולאו דוקא חשבון הבנק!

אנחנו מעוניינות לאמן את הילדים לתפיסה ערכית ממין זה: אנשים מונעים מערכים חיים חיים משמעותיים יותר, מגשימים את עצמם וכך ממגנטים אליהם אושר.

ולהיות מאושר זה אומר להצליח בחיים.

תודה שביקרתם בבלוגיה

מאר"י- אורנה רותי ויונה

כיצד הערכים משפיעים על חיינו?

הצגתי בפני תלמידים בני 14 מקרה וביקשתי מהם להגיב:
המורה הזמינה אותך ואת חבר שלך לשיחה כיוון שהיא גלתה שהמבחנים שלכם זהים. המורה גם אמרה שהיא יודעת מי נתן למי להעתיק . עליך כמי שנתן לחברו להעתיק להודות שאתה המקור להעתקה. אם תודה שנתת לחברך להעתיק מבחנך לא ייפסל ואילו שלו ייפסל. אם לא תודה שני המבחנים ייפסלו.
השאלה: כיצד תפעל?
מה לדעתכם ענו לי התלמידים?
להפתעתי תלמידים רבים ענו שהם לא יסגירו את חברם ואפילו במחיר של פסילת המבחן.
לשאלתי מדוע הם עושים זאת , ענו כי החברות חשובה להם יותר : "אני לא אסגיר את חברי, אך הוא ירצה להודות זה כבר עניין אחר" .
העולם הערכי שלנו מתבסס מהחינוך שאנחנו מקבלים מהורינו ומהסביבה שמשפיעה עלינו.

אמהות רבות מחנכות את ילדיהם לומר את האמת. "אסור לשקר" ! הן חוזרות ומשננות לילדיהן השכם והערב.
אך לפתע מצלצל הטלפון ועל הקו אדם שאינה מעוניינת לדבר אתו  : "תגיד לו שאני לא בבית " אומרת האם לבנה .
תלמידים רבים מעתיקים במבחנים ומוכנים לעשות זאת על אף שהם יודעים שאם המורה תתפוס אותם הם יקבלו ציון "נכשל". האם בעולמם הערכי מותר לרמות או רק כשמדובר ברצון להצליח מותר אפילו לעבור על הערך "אמירת האמת"?
אז מותר לשקר? אסור לשקר? מהו עולמה הערכי של האם? מהו המסר החינוכי של האם שאומרת לבנה שאסור לשקר אך בסיטואציה שאינה מתאימה לה היא אפילו מבקשת מבנה לשקר עבורה?
מהו עולמו הערכי של התלמיד שמעתיק או נותן להעתיק ?
אין ספק שבמערכת הערכית של האם הערך שמניע אותה הוא אמירת האמת, ועל הערך הזה היא רוצה ומאמינה שעליה לחנך את ילדיה, אך במציאות חייה מסתבר שעליה לעתים לסטות מהמערכת הערכית הנורמטיבית שלה ואפילו לגרום לבנה לשקר עבורה.
הדוגמה הזאת מוכיחה שבעצם היותנו בני אדם אנחנו פועלים על פי מערכת ערכית שהיא המצפן של התנהגותנו.
על פי המערכת הערכית שלנו אנחנו מקבלים החלטות או דוחים אותן על הסף.
הערכים למעשה משקפים את הזהות האישית שלנו . לכן כל  עוד העולם מתנהל על פי המערכת הערכית שלנו אנחנו שמחים וטובי לב, אך לעומת זאת בעת חיכוך בין המערכת הערכית שלנו לסביבה שלנו נחווה קונפליקט , שנצטרך להתעמת אתו.

מהם ערכים

שלום לכולם
האם אתם חיים בתחושה לפעמים שהכל נהדר?
ולעומת זאת האם אתם חיים בתחושה של חוסר שביעות רצון?
האם קרה לכם פעם שלא הייתם מרוצים מהעבודה?  מבני הזוג?
משהו בהתנהלות שלכם במטרות שהצבתם לעצמכם גורם לכם אי נוחות?
אם כך אתם לא לבד. הרבה אנשים חיים בתחושה של חוסר שביעות רצון ממה שקורה בחייהם והם לא יודעים בדיוק למה.
אז הלמה הזה קשור בערכים שלכם. אנשים לא מודעים לערכים שלהם ולכן הם חיים בתחושות של חוסר שביעות רצון באשר להרבה תחומים בחיים שלהם.
אז מהם אותם ערכים?
על פי המילון והויקיפדיה ערכים הם אמות מידה המבוססים על השקפת עולם ביחס לשאלות של צדק , מוסר, אמת.
הערך מתייחס למדד של הערכת טיבם המוסרי של מעשים מסויימים.
הערכים הם מקור ההנעה שלנו (אפשרי גם הנאה).
אם מערכת היחסים שלנו וצורת ההתנהלות שלנו בחיים עומדים בסתירה לערכים שלנו אנחנו סובלים. אם אנחנו מתנהלים על פי הערכים שלנו אנחנו מרוצים.
להלן דוגמאות לערכים:
אהבה, אדיבות, אומץ, אושר, אחריות, איכפתיות, אמון, נתינה, גמישות, הומור, הגינות, התמדה, סבלנות, סובלנות, סלחנות, עזרה לזולת, ענווה
הכי חשוב- להיות מודעים לערכים שלנו.

מה יקרה אם לא נדמיין?

תארו לעצמכם שההורים של גלעד שליט לא היו מדמיינים את הפגישה איתו? לא היו מדמיינים אותו חוזר הביתה? לא היו מדמיינים שהם מחבקים אותו?
האם היתה להם נחמה במהלך חמש השנים האחרונות?
ספק רב!

אילו האדם לא יכול היה לדמיין הוא כנראה היה חי חיים תודעתיים דלים ועלובים. מגיע להישגים נמוכים, או לא מגיע בכלל, ומרבית הכישורים החשיבתיים של האונה הימנית במוח היו מתנוונים. 

מה לדעתכם מאפשר לאומנים ליצור? כוח הדימיון. מלחינים מוכשרים מסוגלים לשמוע את המוזיקה לפני שהלחינו, ציירים רואים את הציור בעיני רוחם לפני שציירו, פסלים מסוגלים לראות את הפסל עוד לפני שהחלו לפסלו ואנשי עסקים מסוגלים לראות את העסק עוד לפני שנברא ועוד ועוד.

תארו לכם באיזו תרבות עלובה היינו חיים אלמלא הדימיון שלנו טופח?
האם יש מודעות לחשיבותו של הדימיון בהתפתחות האישית והחברתית שלנו?
מי אחראי שהכישרון התודעתי הגבוה הזה יטופח ויזכה ליוקרה לה הוא ראוי?
מי?
מערכת החינוך? החברה, ההורים, החברים או נבחרי הציבור?
מי?

הדימיון הוא הזרז המנטלי הגבוה ביותר בקרב יצורי אנוש. בזכותו ניתן לפתח, להתפתח ולקדם את התרבות האנושית.
הבה לא ניתן יד לאלה המנסים בתום לב לנוונו ולהקטין את חשיבותו.
בפעם הבאה כשילדכם "ירחף" על כנפי דימיונו אל תגידו " הלו, רד מהעננים" אנא תנו לו לרחף בעננים, תגמלו אותו חיובית, נסו להגיד "הלו, ספר לי מה יש שם בעננים שאני לא רואה?"

דניאל פינק בספרו "ראש אחר" כתב "העתיד שייך לבעלי המוח הימני", המוח הימני הינו המשכן, הבית והמבצר של הדימיון. תנו לו לגיטימציה. 

בברכת דימיון פורה מצוות אר"י
(אורנה, רותי, יונה) 

מה הקשר בין ויזואליזציה לפיתוח הדמיון?

עצמו את עיניכם ודמיינו , פנטזו , הרגישו חופשיים לחלום את החלום שאתם רוצים להגשים.
אילו תמונות ראיתם כשעצמתם את עיניכם ? מהם הצבעים ששלטו בתמונות? מי נכח בתמונה?
אם עניתם על שאלתי זו סימן שאתם שייכים לקבוצת האנשים שקל להם ליצור תמונות חזותיות .
אם עצמתם את עיניכם ולא ראיתם תמונות, האם אינכם יכולים לדמיין?
אכן, לא לכל האנשים מתאפשר לעצום את העיניים ולראות תמונות.
האם יש דרכים אחרות לדמיין?
בהחלט!
למעשה יש אנשים שצלילים מסוימים יכולים לעורר את דמיונם בעוצמה רבה יותר מאשר תמונה
יש כאלה שריחות יעוררו את דמיונם
יש כאלה שישתמשו בחוש המגע כדי לעורר את דמיונם.
אפשר לשתף ב"חגיגה" הזאת את כל החושים או רק את החושים הדומיננטיים שלנו כדי ליצור את התמונה המנטלית במוחנו.

אם כך מה קורה כשאנחנו מדמיינים?
למעשה אנחנו יוצרים במוחנו תמונות וגורמים לכך שהן תהיינה חיות מאוד. לתהליך הזה קוראים ויזואליזציה או החזייה בעברית צחה. באמצעות התמונות שיצרנו במוחנו נרגיש את החוויה משגשגת ופעילה.

מדוע חשוב לפתח את הדמיון?
"דמיון חשוב יותר מידע" אמר איינשטיין , כי זהו המקום שבו מתחילים ההישגים הייחודיים. לדמיון אין מגבלות , כאן החופש להפליג לעולמות אחרים הוא אין סופי.
ויזואליזציה מסייעת לנו להפוך את החלום למשהו ממשי , שניתן לתאר אותו במילים, לצייר אותו, להוסיף לו צבע ,
צליל,  ריח ועוד.
אז למה אתם מחכים?
עצמו את עיניכם .....

כיצד פיתוח הדמיון יכול לסייע לנו?

כיצד הדמיון יכול לסייע לנו?
 תארו לעצמכם עולם ללא דמיון? מה היה קורה? לא היו ספרים בעולם,לא היו סרטים, לא היו המצאות. בקיצור איזה עולם....
הדמיון מסייע לנו להתפתח, לגדול,ליצור, להתקדם, להניע את הגלגלים.
נפוליון היל בספרו "חשוב והתעשר"  כותב , "הדמיון הוא בית המלאכה בו מתעצבות כל התכניות הנוצרות על ידי האדם"
בעזרת הדמיון אנחנו יכולים לקדם את הרעיונות שלנו. את השאיפות שלנו את המטרות שלנו.
אם אתם רוצים להצליח בעסק דמיינו אותו. אם אתם רוצים להיטיב עם חייכם דמיינו כיצד נראים החיים במיטבם.
הדמיון הוא כמו שריר- כדי לפתח אותו צריך להשתמש בו.
כמו שהשריר מסייע לנו לעשות דברים ,להניע את הרגליים,הידיים ,את כל הגוף.
 כך גם הדמיון- הוא המניע אותנו אם נדע להשתמש בו .
נפוליון היל כותב בספרו  שהמנהיגים הגדולים, אנשי עסקים, משוררים, סופרים גדולים הפכו למה שהם מכיוון, שפיתחו את כושר הדמיון היצירתי שלהם (ראו מקרה סטיב ג'ובס באפל)
לכן הדמיון יכול לסייע בכל תחומי החיים אם נדע להשתמש בו.
כיצד עושים זאת?
על כך באחד הפוסטים הבאים.
שיהיה חג שמח גם למשפחת שליט שיחזור הבייתה בריא ושלם.
צוות אר''י

על חשיבותו של פיתוח הדמיון לאימון לתודעת הצלחה.

רבים מהאנשים טוענים שאין להם דמיון. אם אתם שייכים לקבוצה הזאת ענו בבקשה על השאלה הבאה:
כמה חלונות יש לכם בדירה?
עניתם?
יופי.
מה עשיתם כדי לענות?
אין  ספק שדמיינתם את החדרים בבית ועברתם מחדר לחדר בדמיונכם וכך הגעתם לתשובה.
אז אם יש לכם דמיון מדוע בכל זאת יש צורך לפתח אותו?
התשובה קשורה לתפיסתה של החברה .
הכיצד?
אם הנכם בוגרים וסיימתם כבר את לימודיכם במערכת החינוך , או שהנכם עדיין תלמידים במערכת החינוך ,היזכרו שלמדתם שהכי חשוב זה לחשוב בהיגיון , שכדי להתמודד עם המציאות יש לעבור תהליך של קבלת החלטות רציונאלי ובסופו להכריע . החלק ששולט על סוג חשיבה זו הוא הצד השמאלי של המוח.
 לאור האמור לעיל אין פלא שהחשיבה הנשלטת על ידי הצד הימני של המוח , האחראי גם על הדמיון, מודגשת פחות במציאות חיינו  , בחלק זה של המוח קליטת האינפורמציה היא שונה - ההמיספירה הימנית של המוח אחראית על קליטת דברים שונים בו בזמן , בדרך מטאפורית, אסתטית, תלויית הקשר ומחברת בין פרטים.... החברה נוטה לשבח ולהתייחס ברצינות רבה יותר לחשיבה הנשלטת על ידי השמאל מאשר לחשיבה הנשלטת על ידי הימין אשר נחשבת לאלטרנטיבה שימושית אך משנית(ראש אחר/דניאל ה' פינק , 37).
עקב העובדה ששנים רבות נאלצנו להתעלם ממנו , הדמיון לא היה חלק מרכזי בחיינו .
יש לפתח את הדמיון  , לדמיין , לפנטז בניגוד לתפיסה  שהשימוש בדמיון הרחיק מהתמודדות אמיתית עם המציאות.
מתברר היום שהתפיסה הזאת היא מוטעית ביסודה ודווקא הדמיון הוא שמסייע לעתים קרובות להתמודד עם המציאות , מסייע להתמודד עם בעיות שמעסיקות אותנו ואף לפגוש יכולות שאיננו מכירים כשאנחנו פועלים רק על פי ההיגיון.
חישבו אילו איכויות יוכל המתאמן להביא לחייו כשיפתח את הדמיון , אילו דברים יתגלו לו על עצמו , על יכולותיו, על כישוריו כשיפתח את הדימיון ויהיה מסוגל להשתמש בו באופן "לגיטימי"?
פיתוח הדמיון הינו כלי משמעותי לחיים , אך ראשית לכל כלי אימוני שיעצים את האדם שידע להשתמש בו כדי להיות מצליחן.

כוח הדימיון-שחקן ראשי באימון לתודעת הצלחה

מהו דימיון?

הכוח לדמיין הוא היכולת המנטלית הגבוהה ביותר שהאדם בורך בו. כוחו כמו חזון ויצירתיות. אחת היכולות העוצמתיות ביותר שאלוהים העניק לבני אנוש.

משמעות הדימיון היא יכולת לייצר תמונות מנטאליות ולהחיות אותן באמצעות כל החושים. מתברר שכוח הדימיון הולך ונחלש עם הגיל כנראה בגלל שהחברה המערבית מתגמלת חשיבה ראציונלית, לוגית ואנליטית. ראו מה קורה במהלך הלימודים בבית הספר? מהם המקצועות היוקרתיים? מתמטיקה/פיזיקה או ספרות ציור ואומנות? מי לא מכיר את התגובה המעצבנת: "תפסיק לחלום, תרד מהעננים, אתה ממש אסטרונאוט!"

מדוע כוחו של הדימיון כה חשוב בתהליך האימוני? האימון עוסק בהגשמת מטרות וחזון, שבשלב ההתחלתי נראים למתאמן רחוקים ולא ממשיים. הדימיון מאפשר לקרב את החזון למתאמן, להפוך אותו לממשי במובן שניתן לחוש בו באמצעות חמשת החושים ובמילים אחרות להפוך את העתיד לעכשווי. כשכל אלה קורים השגת המטרות של המתאמן הופכת למשימה שניתן לעשותה "בצעדי ריקוד".

בהמשך נכתוב על כוחו של הדימיון בהיבטים נוספים.

תודה שביקרתם בבלוגיה

ערב טוב

מאר"י (אורנה רותי ויונה)
מקבוצת coaching the mind for success

בלוגיה חדשה לצוות אר"י מאמנות לתודעת הצלחה

חברים יקרים

הבלוג שפתחנו ילווה אותנו בפיתוח ובביצוע תכנית האימון לילדים בסיכון.
מחר נפרסם פוסט שעניינו כוחו של הדימיון ולמה כל כך חשוב לגייסו לצורך האימון.

תודה למבקרים

אר"י

השקת תכנית אימון לתודעת הצלחה לנוער בסיכון

לכל קוראינו שלום
צוות אר"י מקבוצת cmsary משיק תכנית אימון לתודעת הצלחה לנוער בסיכון.

אנחנו מזמינות אתכם לעקוב ולהגיב על הפרסומים שלנו בהקשרים האימוניים עליהם נספר בבלוג זה.

אנחנו מתכוונות לתת תרומה לעולם בצורת אימון לתלמידים בסיכון שהמערכת הרימה ידיה בכל הנוגע להצלחתם.

בבלוג נספר על:
1. עקרונות התכנית והמושגים המרכזיים שלה
2. עדויות מתוך התנסויות האימון
3. תוצאות

בברכה
צוות אר"י