מהם יעדים?

היעד הינו חלק ממטרה, שנקבעו לו גבולות ברורים. ד"ר רוברט מאורר, בספרו "צעד קטן לשינוי גדול" הוצ' סטימצקי מסביר שכשמציבים מטרה ופורטים אותה ליעדים קטנטנים לא ניתן להיכשל.

מהם הקריטריונים שהופכים יעד לבר ביצוע?

1.      M  (MEASURABLE) : ניתן למדידה מבחינת התוצאה

2.      A (ACHIEVABLE) : מעשי, בר השגה, כפוף למשאבים מצויים

3. S (SPECIFIC) : ממוקד, מפורט מאוד, ניתן לתיאור ספציפי
4. T (TIME BOUND) : תחום בזמן, שניתן לתת תשובות ברורות לשאלות כמו: מתי? ממתי? עד מתי? לכמה זמן?
5. E (ENERGY) : מדליק, מעורר מוטיבציה, התלהבות, מזרים אנרגיה ומעורר
6. R (RESULTS ORIENTED) : מכוון תוצאה מדידה

את הקריטריונים ניתן לזכור באמצעות ראשי התיבות: MASTER

ממה יש להימנע?

1.      מהגדרה לא ברורה של יעדים

2.      מהצבת יעדים סותרים

ואם עשיתם הכול נכון, מה כדאי לבדוק על מנת להיות בטוחים שכל יעד מוביל לתוצאה?

לבדוק את  סעיף 5 ה- ENERGY האם זה מדליק אתכם? האם יש לכם די התלהבות ואנרגיה להשיג את היעדים שהצבתם?

אם הינכם מוצאים שאינכם מתלהבים מהיעדים שהצבתם, הסבירות שתיכשלו בהשגתם עולה.

שיהיה לכם בהצלחה

מאר"י-אורנה רותי יונה

מה יקרה אם לא נשתמש באינטואיציה שלנו?

כדי לענות על השאלה אתחיל בסיפור על הבת שלי שחזרה אתמול מבית הדפוס עם שני פוסטרים שעבדה עליהם ימים כלילות.  כשחזרה הבייתה סיפרה לי שהיא מצטערת על הבחירה שלה ולמעשה היא הייתה  יכולה לבחור בגרסה אחרת של פוסטר שהכינה.
לא אלאה אתכם בהתלבטויותיה , אך לשאלתי מדוע לא הדפיסה גם את הגרסה הזאת ענתה שזה הרבה כסף. כמה שאלתי? 60 ש"ח ענתה.  "אם זו הבעיה אז כדאי שתחזרי לבית הדפוס להדפיס את הגרסה הנוספת" אמרתי לה  וגם שאלתי:
"אינטואיטיבית  מה אומרת לך תחושת הבטן שלך" שאלתי אותה
"לא יודעת", ענתה לי
"נניח שאת עכשיו ממציאה תשובה מהי תחושת הבטן שלך"? שאלתי
"את יודעת מה , אמא, זה לא משנה "ענתה לי
"האם את בטוחה בתחושה הזאת"?
"כן" ענתה לי בתי .
אכן ניכר על פניה שהיא נרגעה והייתה שלמה עם החלטתה.
הפעם תחושת הבטן הייתה זו שהובלה את החלטתה ולא ההיגיון שתעתע בה ויצר בה את תחושת הבלבול.
מה היה קורה אילו לא הייתה נשמעת לתחושת הבטן שלה?
נראה לי שבמקרה הזה הייתה מבזבזת אנרגיה , זמן,  (וגם כסף ) , אך כשהיא הקשיבה לאינטואיציה שלה היא קיבלה את ההחלטה הנכונה - להישאר עם הפוסטרים שכבר בחרה . (בדיעבד התברר שההקשבה לאינטואיציה הייתה נכונה).
דר' הארי אלדר בספרו "המוח הימני כמנהל" כותב , ש"האינטואיציה היא קודם כל איכות חולפת,  ואנו עלולים לתת לה לחמוק מאיתנו בקלות.... האינטואיציה היא כמו "דיג קוסמי" , שמחייב לאחר שחשים במשיכת החכה לתפוס את הדג" . במה הדבר תלוי? ביכולת שלנו ובביטחון העצמי שלנו לקבל החלטות אינטואיטיביות , שכמעט תמיד יוכיחו לנו שצדקנו בטווח הארוך.
אז מה יקרה אם לא נשתמש באינטואיציה שלנו?
אין לי ספק שנמצא עצמנו לעיתים רבות מצטערים שלא היינו קשובים לה.
אז מה תחושבת הבטן שלכם אומרת לכם עכשיו?
נסו ותיווכחו שלא הצטערתם להיות קשובים לאינטואיציה שלכם.
בברכה
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

כיצד השימוש באינטואציה מסייע להצלחה?

כולנו  מכירים אנשים שהצליחו בתחומים שונים בחייהם. כאשר הם נשאלו מה היה סוד ההצלחה שלהם הם טענו שלא היה משהו מיוחד, זה היה סוג של אינטואיציה.

למה הם התכוונו?

רובינו משתמשים בהגיון שלנו כדי לפתור בעיות, כך לימדו אותנו במשך השנים. אנחנו מפעילים בעיקר את המוח השמאלי שלנו, שוקלים, בודקים ולכן הרבה פעמים מפספסים. ההיגיון מלמד אותנו לחשוב בתוך הקופסה, ההיגיון שלנו מאפשר לנו להשתמש בחמשת החושים שלנו, אבל מה קורה עם האינטואיציה שהיא החוש השישי?

האינטואיציה מאפשרת לנו לחשוב מעבר לתפיסה הקונבנציונלית, להשתמש גם בצד הימני של המוח, שהוא הצד היצירתי. כאשר אנחנו יצירתים אנחנו בוראים משהו חדש.

השימוש באינטואיציה מאפשר שימוש בכל המוח, האינטואיציה בעצם מעבדת את כל מה שנתפס בחמשת החושים שלנו, ואז אנחנו לא חולפים ליד ההזדמנות בלי לדעת שהיא קיימת ,אלא נתקלים בה. כאשר אנחנו משתמשים באינטואיציה אנחנו גם מעיזים לעשות, כאשר מעיזים לעשות מצליחים.

הדוגמאות הטובות ביותר כיצד השימוש באינטואיציה מסייע להצלחה הם אדיסון ואיינשטיין. יש כמובן עוד רבים וטובים. אבל אינשטיין למשל השתמש באינטואיציה כדי לצאת מהקופסה, היציאה מהחשיבה הסטנדרטית  ומהתורה של ניוטון שהייתה נפוצה בעולם שנים רבות, הביאה אותו לפריצת דרך חשובה בעולם הפיזיקה.

ואם שומעים את סיפורו של אינשטיין מיד עולה מחשבה: "אבל הוא היה גאון" זה נכון , אבל אולי בגלל שהוא ידע להשכיל ולהשתמש באינטואיציה שלו הפכה אותו לגאון? אין לדעת.  יש הרבה מאד ממציאים, אנשי עסקים, יוצרים שהצליחו לא בגלל שהם גאונים, אלא בזכות השימוש שלהם באינטואיציה.

אפשר ללמוד זאת גם אם אנחנו לא גאונים.

העיקר לא לפחד להשתמש גם בחוש השישי שלנו ולא רק בחמשת החושים הרגילים.

בברכה

צוות אר''י

כיצד ניתן לפתח את היכולת האינטואיטיבית?

כיצד ניתן לפתח את היכולת האינטואיטיבית?

השאלה נראית קצת הזויה, הרי אינטואיציה קשורה לתחושות בטן מבוססות על "קרעי מידע", איך ניתן לפתח?
מתברר שאפשר.

בראיון בלעדי למוסף כלכליסט שכתב אורן הוברמן מתאריך 27 לספטמבר 2011 חושף לראשונה אבי הכלכלה ההתנהגותית וזוכה פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן, את התיאוריה החדשה והמטלטלת שלו על הדרך שבה פועל המוח האנושי, ומתווה את הדרך לדייק בתחושות בטן.

בריאיון זה הוא מתאר כיצד מתכנתים את האינטואיציה תוך שהוא מסתמך על אר.די. מרטין, כותב הספר "מומחה למיון אפרוחים": "עיקר השיטה לתכנת את האינטואיציה: חוקיות, תרגול רב ופידבק מיידי ורציף מהמומחה הכי טוב שאתה יכול למצוא".

אחד מהשלושה לא מספיק.

בדוגמא שהוא נותן מתואר כיצד מאמנים אנשים לזהות מין אפרוחים באופן אינטואיטיבי כבר בימים הראשונים לחייהם במקום לחכות 4 שבועות. וכך מתואר האימון האינטואיטיבי: ""יש רק דרך אחת ללמוד 'להרגיש' מין של אפרוח", מסביר מרטין בספרו. "הסטודנט לוקח אפרוח, בוחן אותו בזהירות ומניח אותו בסל המתאים. בהתחלה זה כמעט ניחוש מוחלט. המדריך, שעומד לידו כל הזמן, מסתכל ואומר לו בכל פעם 'כן' או 'לא'. את הפעולה הזאת הם עושים אלפי פעמים מדי יום. בשבועות הראשונים התלמיד טועה בחצי מהמקרים. אחרי חודש כמות ה'לא' יורדת לפחות מ־30%. אחרי כמה חודשים, אם הוא מוכשר, הוא לא שומע יותר את המילה 'לא' בכלל. זה מפסיק להיות משהו שדורש מאמץ מנטלי והופך למשהו אוטומטי לגמרי".

מסקנה:
האימון האינטואיטיבי עוסק בניחוש שבצידו פידבק מיידי דורש תרגול רב ומאפשר מציאת חוקיות מסויימת.

האם ניתן לאמן כל אחד לתכנת את האינטואיציה שלו? אין ספק.

בברכה

צוות אר"י

מה אנחנו מרויחים מתוך הקשב לאינטואיציה?

האינטואיציה היא אחד הכישורים התודעתיים העוצמתיים שיש לנו כבני אדם , שמאפשרת לנו להרגיש את האנרגיה בתוכנו ובסביבתנו.  להיות קשוב לאינטואיציה משמעו להקשיב לאנרגיות שאנחנו מרגישים . רגש זה מתורגם במציאות לסוג של רטט. 
תארו לכם שאתם נכנסים לחדר  מלא אנשים ומרגישים שמשהו קרה , מבלי כל הכנה מוקדמת . רק בדיעבד התברר לכם שקרה אסון לאחד האנשים שיושבים בחדר.  כיצד ידעתם /הרגשתם זאת ? התשובה כמובן קשורה לתחושה האנרגטית , לרטט שהרגשתם שסימן בתודעתכם שקרה משהו .
אנשים מרבים לומר שהם השתמשו באינטואיציה שלהם במצבים אלו או אחרים , וזאת בניגוד לעצות ההגיוניות שקיבלו מן הסביבה או שהם חשבו בעצמם. תודעתית הרגישו את מה שנכון להם לעשות , וכך נהגו.
מה היה קורה אילו לא היו קשובים לאינטואיציה שלהם?
במרבית המקרים סביר להניח שההקשבה לאינטואיציה אכן הייתה נכונה  וזאת כיוון שהאינטואיציה היא אנרגיה שעוצמתה , התדר שבו היא רוטטת מאפשר לנו להיות קשובים לה, על אף שלעיתים ההיגיון שלנו מכוון אותנו להחלטות אחרות.
אם כן מה הרווח שלנו ?
אם נסכם את הרעיון נאמר שראשית , הרווח הראשוני הוא ההקשבה לאנרגיות העוצמתיות הללו, שנית ככל שנלמד להיות קשובים לרטטים אלה ונאמן את השריר הזה  נפתח את היכולת שלנו לפתח את הכישור התודעתי הזה , שיסייע לנו להחליט החלטות חשובות באמצעים שלכאורה אינם בהחלטת השכל הישר. ולבסוף היכולת הזאת בוודאי תסייע לנו גם לפתח את הכישורים החברתיים ומערכות יחסים , שבהן רב הסמוי על הגלוי.
בברכה
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

מה בין היגיון לאינטואיציה?

האם יצא לכם לשבת פעם מול אדם  ותחושת הבטן שלכם אמרה לכם: "האדם הזה לא נחמד, אני לא אתחבר אליו"?  ואחר כך אמרתם לעצמכם: "אבל הוא רופא, עורך דין, שחקן חשוב, אדם מכובד בעמיו בטח ההרגשה שלי לא נכונה.

אם קרה לכם פעם שקיבלתם הצעה כלשהי, נניח לנסוע לחו''ל עם חבר או חברה, או לעזוב מקום עבודה כדי לחפש משהו אחר, ועניתם כן או לא בלי לחשוב? או שהייתם צריכים להביא את כל הנימוקים למה כן ולמה לא?

אם כך, נתקלתם במלחמה עתיקת היומין בין אינטואיציה להיגיון.

אם אמרתם כן או לא להצעה שקיבלתם מייד ולא הפעלתם שיקולים למה כן כדאי ,או למה לא כדאי, השתמשתם באינטואיציה שלכם .

אם לקחתם לעצמכם זמן לחשוב ועניתם שאתם צריכים לחשוב על זה, לישון על זה, הכנתם רשימות, שיקולים, חשבתם על כך הרבה זמן, הפעלתם את ההיגיון שלכם.

אז הקשר בין היגיון לאינטואציה כפי ששמתם לב הוא קשר הפוך.

האינטואיציה היא דרכו של המוח להגיע לידע, ליצור רעיונות ,לפתור דילמות ללא חשיבה- לעומת זאת ההגיון מפעיל חשיבה.

את תהליך האינטואיציה אנחנו לא מרגישים כי הוא מהיר מאד. לעומת זאת כאשר מפעילים את ההיגיון מפעילים את תהליך החשיבה ואז הוא איטי יותר.

האינטואיציה מגיעה פתאום  מהמוח, ללא הזהרה מוקדמת. אנשים שמשתמשים באינטואיציה לא צריכים להביא הוכחות לך שזה נכון, הם פשוט מרגישים כך.

לעומת זאת ההיגיון שמגיע מהחשיבה שלנו הוא בדרך כלל מאד ליניארי ואיטי.

ממציאים גדולים, פילוסופים, גאונים כמו  אלברט איינשטיין, תומס א. אדיסון, אריסטו, השתמשו באינטואיציה שלהם והגיעו רחוק, מסקנה- כדאי מאד להשתמש באינטואיציה. אם הם אז למה לא אנחנו?

הדבר הלא טוב  במאבק עתיק היומין הזה, הוא שההיגיון בדרך כלל מנצח כי הורגלנו לחשוב עם רשימות, להביא הוכחות.

הדבר הטוב במאבק הזה שאפשר ללמוד לפתח את האינטואיציה.

למה זה חשוב ואיך עושים זאת? כל כך בפוסטים הבאים:

בברכה

צוות אר''י

מהי אינטואיציה?

שלום לקוראינו היקרים

במסגרת האימון לתודעת הצלחה אנחנו מדגישות את החשיבות להיות קשובים לאינטואיציה. ילדים רבים מתנתקים מכישורים ספונטניים בגלל תגמול חברתי-תרבותי שלילי, ומגיעים להיות מבוגרים דעתניים, ידענים, הישגיים, שויתרו על מחוזות מנטאליים רבים, שמאפשרים הדימיון, האינטואיציה, החוש השישי ועוד.

בפוסט זה נסביר מהי אינטואיציה ובבאים נתייחס ליתרונותיה בהתפתחות של הילדים.
אינטואיציה מוסברת בויקיפדיה כ"תכונה אנושית שכביכול מקנה לאדם ידיעות על המציאות, שמקורן בתת מודע והן נוצרות ללא שימוש בחשיבה.
מה שמאפיין את הידיעה האינטואיטיבית, זו העובדה, שהיא נוצרת במהירות רבה (בן־רגע), ושהיא מופיעה בפתאומיות (בהשראה/בהברקה). למרות זאת הפתרון האינטואיטיבי אינו נוצר תמיד באופן מיידי. כדי לפתור עניין כלשהו עוזר לפעמים "לישון על זה לילה".
אדם האוחז בתובנה אינטואיטיבית אינו יכול להסביר בשלמות מדוע הוא נוקט בעמדה זו ובזה אינטואיציה שונה מדעה, המבוססת באופן מודע על נסיון. על אף זאת אינטואיציה עשויה להיות מעוצבת באופן תת-הכרתי על חוויות קודמות. ובכך היא נבדלת גם מאינסטינקט שהוא נטייה פנימית מולדת ואינו מבוסס על חוויות קודמות.
מעשה אינטואיטיבי הוא מעשה שנעשה תוך שימוש בידיעות שמקורן באינטואיציה."

מדוע יש לטפח את האינטואיציה וכיצד זה קשור להצלחה נספר בפוסטים הבאים.

תודה שביקרתם בבלוגיה.

אר"י-אורנה רותי יונה

מה יקרה אם לא נשאף להתמרה בחיינו?

נסו לשאול אנשים סביבכם , או אפילו לשאול את עצמכם - האם מימשתם את חלומכם? האם השגתם את שאיפותיכם או שהתפשרתם איפה שהוא באמצע החיים והסכמתם לחיות חיים אחרים או שונים ממה שהייתם רוצים או תכננתם בדמיונכם?
אנשים רבים אומרים: "כשאהיה גדול .... אז... או כשאצא לגמלאות.... אז " ועוד ועוד.
נראה שאנשים אלו שואפים להתמרה בחייהם ,אך מחכים ומחכים ובינתיים חיים את שגרת החיים , שאינה מספקת אותם.
אנשים רבים מרגישים החמצה בחייהם , אך אינם עושים דבר עם תחושה זו. אחרים מצאו שהדרך ל"תקן" את חייהם היא באמצעות הילדים , אך גם כאן הילדים לא תמיד מוכנים להיענות לציפיות הוריהם.
השאלה היא מדוע אנשים מגיעים למצב הזה?
מדוע אנשים ממשיכים את שגרת חייהם וממשיכים במרוץ מתמיד בחייהם?
הסיבה כנראה נמצאת היכן שהוא באהבת השגרה וההתמכות למוכר ולידוע נוסף לפחד המתלווה לכל שינוי .
אך כמו המים שמוצאים להם את הדרך לחלחל בסלע , כך גם השאיפה להתמרה מחלחלת בבני האדם . החלחול הזה לעיתים מסתכם בכך שאנשים רק מדברים על הרצון שלהם לחיות חיים בעלי משמעות ואילו אחרים מוכנים להתחייב , לקחת אחריות על חייהם ולשאוף להתמרה כל שהיא בחייהם.
מחוייבות ומשמעת עצמית לא תמיד מספיקים לממש שאיפות ולכן יש צורך בתמיכה או עזרה חיצונית כלשהי.
אז מה יקרה אם לא נשאף להתמרה בחיינו?
הסתכלו סביבכם ובחנו את השאלה תוך התייחסות לנאמר לעיל!!
כדי לא להגיע למצב המתואר בקרב האנשים המבוגרם , החלטנו, צוות אר"י  לעבוד עם הילדים ולסייע להם לשאוף , לרצות ולקחת מחוייבות להתמרה בחייהם .
בברכה
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה

כיצד תהליכי התמרה קשורים ליכולת להצליח?

אנחנו חיים- החיים זורמים להם כמו מי נהר- האם מישהו שם לב שמתחת למים נוצרים תהליכי התמרה?
 משהו קורה לסלעים, לאבני הסחף, לגדה, לבעלי החיים שנמצאים מתחת לזרימה ,אבל  לא כולם מודעים לכך.
כאשר הנהר מגיע למחסום (בעיה) יש לו שתי אפשרויות - לעצור או למצוא דרך עוקפת .
ואיך הנהר קשור אלינו?
אנחנו זורמים עם החיים ולא שמים לב שמתרחשים בנו כל הזמן תהליכי התמרה. אנשים שאינם מסתכלים פנימה לתוך חייהם לא מסוגלים להתגבר על מחסומים. הם אומרים לעצמם:  "זהו מצבי בחיים אני לא אצליח לעשות.... אני מרים ידיים".
כאשר אנחנו מסתכלים פנימה, בוחנים את מה שיש לנו ורואים שאפשר לעשות שינוי בחיינו, אנחנו מתחילים את תהליך ההתמרה.  ראשית במוח שלנו , במחשבה,  גם החושים משתתפים בתהליך ההתמרה.
כאשר כל זה הופך להיות חלק מהתודעה שלנו - אנחנו מתחילים לזוז (זורמים).
כאשר אנחנו מתחילים לזוז אנחנו עושים.
כאשר אנחנו עושים אנחנו מצליחים  (גם כשלון הוא חלק מתהליכי ההצלחה).
כאשר אנחנו מצליחים אנחנו הופכים רצונות ומחשבות למציאות ממשית.
ההתמרה גורמת לנו להתמקד במטרה תוך כדי הכרה בתנאים הקיימים.
כאשר אנחנו מתמקדים במטרה אנחנו יכולים להצליח בכל מה שנבחר.
ואז אנחנו בוחרים את הבחירה השניה של הנהר להמשיך לזרום חרף המחסום שלפנינו.
"והעיקר לא לפחד כלל"
בברכה
צוות אר''י

למה כדאי התמרה (טרנספורמציה)?

לקוראינו היקרים שלום
למה כדאי לשאוף לתהליכי התמרה?

כפי שקראתם בפוסטים הקודמים שינוי קשור לפחד ולהתנגדות.
למה?
1. כי כשאומרים שינוי זה נתפס שמשהו "מקולקל" וצריך לשנות, ומי רוצה להיתפס כ"צריך תיקון"?
2. כי בשינוי צריך לוותר על איזורי הנוחות, ומי רוצה לוותר על המוכר והנוח?

תהליכי התמרה עוקפים את הקשיים האלה, מאפשרים סוג של שינוי מינורי לא מאיים והחשוב ביותר, האדם שוב בתחושה שיש בחייו תנועה והוא אינו עומד במקומו.

כשחווים התמרה לא מחליפים ישן בחדש, אלא משדרגים את הישן, יוצרים חדש על בסיס הישן ומרוויחים שינוי, התחדשות, וכל זה תוך שמירה על שורשי הקיים.
ההתמרה היא תהליך העצמה שבמהלכו האדם חווה התחדשות אך נשאר באיזורי הנוחות שלו. מדוע זה תהליך מעצים? העצמה מוגדרת כמעבר מאין אונות לאונות, זהו מעבר מתון ומדורג, אין במהלכו שיפוטיות ובקורת כלפי הישן כמו בשינוי אלא הבניה של חדש על ישן. זה עובד כמו תהליך למידה קונסטרוקטיבי, לא מוחקים את מה שאתה יודע אלא על בסיס הידע הישן מבנים את הידע החדש תוך בדיקה מתמדת מה "זז" מהמקום או במושגים פורמליים "מה השתנה בתבנית הישנה והמוכרת".

האימון שאנו מציעות "אימון לתודעת הצלחה" מציע תהליך התמרה הדרגתי, מעבר קונסטרוקטיבי מתפיסת האני כ"נכשל, לא יכול" לתפיסת העצמי "כמצליח ויכול".
בתודעה כזו השמיים הם הגבול!!!

תודה שביקרתם בבלוגיה

אר"י- אורנה רותי יונה 

מה בין שינוי להתמרה ? כיצד התמרה קשורה לאימון?

 דר רוברט מאורר בספרו "צעד קטן לשינוי גדול" כותב שכשאנשים רוצים להשתנות הם פונים תחילה לאסטרטגיה של חידוש או חדשנות. למעשה חדשנות היא תהליך דרסטי של שינוי . היא מתרחשת בפרק זמן קצר ויוצרת תפנית דרמטית , היא מהירה ולכן היא מגיעה לתוצאה טובה בזמן קצר. כשמשהו לא טוב מחליפים אותו ועושים דבר חדש, גירושין לדוגמה. הבחירה בחידוש  היא מתוך ההנחה שזו הדרך היחידה לשינוי. מכאן , שינוי הוא למעשה החלפת דבר אחד בדבר אחר.

כדי להתייחס למושג "התמרה" נלך אל הפיזיקה  ואל תורת הקוונטים. ההסבר עשוי לסייע לנו להבין יותר מהי התמרה. 

על פי תורת הקוונטים כל מה שקיים בעולמנו הוא אנרגיה שרוטטת בתדר מסוים, הרטט משדר את התדר שבו נמצאים. שינוי התדר למעשה מעיד על המבנה המולקולרי של הגוף בטבע , כך גם בני האדם . אנחנו אנרגיה. באמצעות המחשבות רוטטים בתדר מסוים שנקבע על פי אופי המחשבות שבו אנחנו מתמקדים. שינוי התדר מעיד על השינוי המולקולרי. כלומר האנרגיה רק מחליפה צורה . כיצד זה קשור להתמרה? ההתמרה קשורה לשינוי התדר שבו אנחנו נמצאים . זהו תהליך ארוך טווח ועמוק.

מדוע היא שייכת לאימון? כיוון שבאימון אנחנו עובדים על היש , כך במקום להתגרש , כלומר לעשות שינוי אנחנו מדברים על עבודה של בני הזוג על מערכת היחסים. זו העבודה על שינוי התדר . בכוח המחשבות שלנו ליצור התמרה כי זו אנרגיה שיכולה לשנות תדר ולהשפיע בכך על חיינו .
צוות אר"י- אורנה , רותי ויונה

מהי התמרה?

מי לא מכיר את הסלעים הצבעוניים היפים ליד אילת. כולם מתרשמים מהם.
חלק מאותם סלעים נקראים סלעים מותמרים או סלעים שעברו מטמורפוזה.
הם היו בעבר סלעים אחרים ובעקבות פעילות כימית ופיזיקלית הם שינו את ההרכב המולקולרי שלהם, את המבנה ,
המרקם והצבע.
שיש למשל הוא סלע מותמר.
ההתמרה היא  שינוי רק מתוך משהו קיים. היא לא יוצרת יש מאין ולא בוראת דבר. היא מעצבת
אז איך כל זה קשור לבלוגיה שלנו?
המילה התמרה (פירושה שינוי או בלעז מטמורפוזה) עברה מהתחום הפיזי כימי גיאוגרפי לתחום האנושי.
התמרה בבני אדם פירושה שינוי בדרך התנהגות מסויימת. כאשר ,אנשים עוברים שינוי או עיצוב מחדש ,ההתנהגות שלהם משתנה.
תהליך הפיכת מחשבות רצונות למציאות חומרית היא התמרה.
שינוי מציאות אחת במציאות אחרת היא התמרה
אנשים עוברים שינויים תמידיים גם מתוך מפגש עם אנשים אחרים גם מתוך מפגשים עם טקסטים כתובים תמונות סרטים הצגות וכו. כל מה שאני לומד גורם אצלי לשינוי. אני לא תמיד מודע לזה אבל האמונות וההרגלים שלי משתנים.
איך עושים זאת?
על כך בפוסטים הבאים.
בברכה
צוות אר''י

מה יקרה אם לא נהייה אנשים ערכיים

שלום לקוראנו היקרים

פעם שאלתי תלמיד שהרביץ לתלמיד אחר: "למה?"
"כי אני לא סובל אותו", ענה
"מה מפעיל אותך?"
"שנאה"
"ואם היתה מפעילה אותך אהבה, איך זה היה נראה?"
הוא לא ענה.

יכול להיות מצב שאנשים מרוקנים מערכים? על פניו נראה שכן. אם נסכים בינינו שערכים הם המניע להתנהגות, בבואנו לבדוק התנהגויות אלימות, קנטרניות, דוחות מעליבות, מקטינות נאמר: אין ערכים מאחורי התנהגויות אלה.
ואכן כך.
במקום שאין ערכים כל אחד זאב, כל אחד עסוק בעצמו, לאף אחד לא איכפת מהאחר, החיים חומריים מאוד, התנהלות ארצית חסרת השראה.
יש מצב כזה?
מוכר לכם?

בפוסט זה אטען שלמרות התמונה הקשה אין המצב המתואר תוצאה של חוסר בערכים אלא זו תוצאה של מצועפות קשה, חוסר מודעות, נתק מוחלט מהמהות האנושית אלוהית שלנו.

איך יודעים?
באמצעות שאלה אחת לא מסובכת.
קראו את המשך השיחה ביני לבין הנער המכה.

המשכתי לשאול:
"את מי מבין חבריך אתה מעריך?"
"את איתמר" (שם בדוי) הוא ענה
"למה?"
"כי הוא עוזר לי בלימודים"
"ולמה הוא עוזר לך בלימודים?"
"כי הוא חבר"

הנער המכה מעריך את איתמר כי איתמר עוזר לו. הוא למעשה מעריך עזרה לזולת.
עזרה לזולת הינה התנהגות המונעת על ידי ערכים כמו חברות ונתינה.
בשיחה הבאה הבהרתי לו את הקשר בין הערכים חברות ונתינה לבין ההתנהגות "עזרה לזולת."

על פי הבנתי אדם יכול לזהות אצל האחר את מה שהוא מכיר בעצמו, הכל מראות והשתקפויות, אנחנו רואים את מה שיש בנו, בזכות "היש" הזה אני יכולים לראות זאת באחרים גם כן.

הנער המכה אינו משולל ערכים אך הוא לא בקשר איתם בגלל מצועפות, אלפי צעיפים מנטליים ורגשיים מפריעים לו לראות את ערכיו שלו. 

הילדים שלנו, גם בעלי ההתנהגויות המגונות אינם משוללי ערכים הם מצועפים, ומתפקידנו לעזור להם להסיר את הצעיפים ולהתבונן פנימה לגלות את הניצוץ האלוהי שיש בהם, דרכו הם יתידדו בחזרה עם ערכיהם הבסיסיים.

אתם מוכנים להרים איתנו את הכפפה? 

תודה שביקרתם בבלוגיה

בהערכה רבה

אר"י-אורנה רותי יונה