האם יצא לכם לשבת פעם מול אדם ותחושת הבטן שלכם אמרה לכם: "האדם הזה לא נחמד, אני לא אתחבר אליו"? ואחר כך אמרתם לעצמכם: "אבל הוא רופא, עורך דין, שחקן חשוב, אדם מכובד בעמיו בטח ההרגשה שלי לא נכונה.
אם קרה לכם פעם שקיבלתם הצעה כלשהי, נניח לנסוע לחו''ל עם חבר או חברה, או לעזוב מקום עבודה כדי לחפש משהו אחר, ועניתם כן או לא בלי לחשוב? או שהייתם צריכים להביא את כל הנימוקים למה כן ולמה לא?
אם כך, נתקלתם במלחמה עתיקת היומין בין אינטואיציה להיגיון.
אם אמרתם כן או לא להצעה שקיבלתם מייד ולא הפעלתם שיקולים למה כן כדאי ,או למה לא כדאי, השתמשתם באינטואיציה שלכם .
אם לקחתם לעצמכם זמן לחשוב ועניתם שאתם צריכים לחשוב על זה, לישון על זה, הכנתם רשימות, שיקולים, חשבתם על כך הרבה זמן, הפעלתם את ההיגיון שלכם.
אז הקשר בין היגיון לאינטואציה כפי ששמתם לב הוא קשר הפוך.
האינטואיציה היא דרכו של המוח להגיע לידע, ליצור רעיונות ,לפתור דילמות ללא חשיבה- לעומת זאת ההגיון מפעיל חשיבה.
את תהליך האינטואיציה אנחנו לא מרגישים כי הוא מהיר מאד. לעומת זאת כאשר מפעילים את ההיגיון מפעילים את תהליך החשיבה ואז הוא איטי יותר.
האינטואיציה מגיעה פתאום מהמוח, ללא הזהרה מוקדמת. אנשים שמשתמשים באינטואיציה לא צריכים להביא הוכחות לך שזה נכון, הם פשוט מרגישים כך.
לעומת זאת ההיגיון שמגיע מהחשיבה שלנו הוא בדרך כלל מאד ליניארי ואיטי.
ממציאים גדולים, פילוסופים, גאונים כמו אלברט איינשטיין, תומס א. אדיסון, אריסטו, השתמשו באינטואיציה שלהם והגיעו רחוק, מסקנה- כדאי מאד להשתמש באינטואיציה. אם הם אז למה לא אנחנו?
הדבר הלא טוב במאבק עתיק היומין הזה, הוא שההיגיון בדרך כלל מנצח כי הורגלנו לחשוב עם רשימות, להביא הוכחות.
הדבר הטוב במאבק הזה שאפשר ללמוד לפתח את האינטואיציה.
למה זה חשוב ואיך עושים זאת? כל כך בפוסטים הבאים:
בברכה
צוות אר''י
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה