מהי הצהרה חיובית?

בואו נחזור לחלב שנשפך (נשתדל לא לבכות עליו) כאשר אמא אומרת לילד "הזהר לא לשפוך את החלב" מספר פעמים מה שהמוח קולט הוא את המסר לשפוך. אין קליטה של המילה לא, ואז כמובן שהחלב נשפך.
זוכרים את השלטים : נא לא לדרוך על הדשא"? ומה אנחנו עושים דורכים.. כי המוח שלנו קולט את הצירוף לדרוך על הדשא.
כיצד זה קשור להצהרות חיוביות?
כאשר אנחנו רוצים להשיג דבר מה ואנחנו אומרים את זה במונחים שליליים המוח הלא מודע יקלוט את המסר השלילי למשל אני לא רוצה להיות יותר שמנה- מה שהמוח שלנו קולט זה את המילה שמנה . אבל אם נאמר לעצמינו אני רוצה להגיע למשקל 60 קילו זוהי הצהרה חיובית.
אז מהי הצהרה חיובית?
הצהרה חיובית תחילתה במחשבה חיובית. אני אומר לעצמי משפטים של מה שאני רוצה להיות או מה שאני רוצה שיהיה בחיי,  ואני חוזר עליהם פעמים רבות עד שאני מחווט את מוחי מחדש.
ההצהרות החיוביות הם משפטים חיוביים, הנאמרים על ידינו שוב ושוב כדי להעצים את כוחה של המחשבה.
חוקרים גילו (מתוך הספר "התשובה ", אסאראף וסמית) שהמשפטים החיוביים שאנחנו חוזרים עליהם, משנים את המציאות משנים את תגובת האדם, מפני שהחזרה החיובית בסופו של דבר מוטבעת באופן עצבי במוח  הלא מודע.
 אם אנחנו רוצים לשנות משהו בחיינו, רוצים לנוע, לא להתקע, אזי אנחנו צריכים לנסח בצורה חיובית את המחשבות שלנו להעלות אותם על הכתב ולחזור עליהם שוב ושוב, ואלה יהיו ההצהרות החיוביות שלנו.
כיצד כותבים הצהרה חיובית?
 על כך בפוסט הבא.
בברכה
צוות אר''י

מה יקרה אם לא נהיה מודעים להרגלים שלנו?

שלום לקוראינו היקרים

מה יקרה אם לא נהיה מודעים להרגלים שלנו?

קראתם בפייסבוק שלנו על התלמיד שהציק ליונתן בכל פעם שההוא עבר לידו, אך בשיחה איתו התברר שאינו מודע כלל לכך?
ובכן זו דוגמא לחוסר מודעות מוחלט באשר להרגל, במקרה זה להרגל מגונה.

מה קורה כשאין אנו מודעים להרגלים שלנו?
אנחנו בחוסר תנועה.

הרגל הינו חזרה אוטומטית על התנהגות, חזרתיות אוטומטית הינה מתכון להרדמת החשיבה והמודעות, זה דומה למצב שינה, וכשאנחנו ישנים אנחנו בחוסר תנועה. ומה קורה לאורגניזם שאינו בתנועה? במהרה הוא מתנוון ומת.

ככל שחיינו ינוהלו על ידי ההרגלים שלנו כך הסיכוי שלא נחולל בהם שינוי הולך וגדל, ועל מנת לקיים שינוי עלינו להיות בערות מלאה, שתיתכן רק כשהמחשבה בתנועה, ההתנהלות בתנועה והגוף בתנועה.

איך נבחין בכך שאין אנו בתנועה?
נשב על זרי דפנה מתוצאות שהשגנו, לא נפעיל הערכה ובקרה על ההתנהגות שלנו, נהיה שאננים, לא נקבע מטרות חדשות, נהיה מרוצים ממה שיש, נקבע עצמנו באיזורי הנוחות שלנו, ותמיד נחשוב שהאחרים לא יודעים כלום, בקיצור נהיה מרוצים.

מהנאמר עד כה ניתן להסיק שאי מודעות להרגלים שלנו מרדימה אותנו במקום שבו נוח לנו להיות, ואילו מודעות להרגלים יוצרת ערות ושאיפה לייצר תנועה בחיינו.

נא היו ערים ומודעים להרגלים שלכם אחרת "תרדמו בעמידה".

ובנימה אופטימית זו נסיים את סדרת הפוסטים בעניין הרגלים.

כל טוב לכם
ותודה שביקרתם בבלוגיה

צוות אר"י-אורנה רותי יונה

איך שינוי הרגלים תורם להצלחה?

האם שמתם לב כיצד אתם מגיבים לקושי? האם קושי מאתגר אתכם או מרפה את ידיכם? 

אם קושי מאתגר אתכם אשרכם  , סיגלתם לכם הרגל חיובי ובונה ,  אך אם אתם פוחדים מן הקושי הרי לכם הרגל שקיבעתם בתודעתכם כמו תחושת הפחד שאתם מרגישים כשאתם אמורים להתמודד מול קושי.
לצערנו מרבית ההתניות שלנו הן שליליות. להתניות אלה קורא ריצ'רד ד. קרסון בספרו "לאלף את השדון" - שדונים.
התנהגות ששרתה אותנו בתקופה מסוימת והייתה יעילה עבורנו הפכה להיות הרגל שסיגלנו לעצמנו מול ההתמודדות עם קושי , והשדון שלנו נהג להפחיד אותנו בחוסר היכולת שלנו להתמודד עם הקושי וכך סיגלנו לעצמנו הרגל של ריפיון ידיים או חוסר התמודדות בכל מצב של קושי.

האם שינוי ההרגל יוכל לסייע להצלחתנו להתמודד עם קושי?  

ברור משאלתנו זו ששינוי בהרגלים יתרום להצלחה.
מדוע?
כתבנו בפוסטים הקודמים , שדפוסי ההתנהגות שלנו, האמונות, ההרגלים שלנו הפכו להיות חלק מאיתנו , אנחנו עשויים מההרגלים שלנו ולכן קשה לנו לפתח מודעות לדפוסי ההתנהגות שלנו. אלה ההרגלים שחוסמים את הצלחתנו , אלה ה"שדונים" שמשכנעים אותנו ש"אין שום סיכוי" , ש"זה לא ילך", שמשדלים אותנו לא להתמודד כי "לא נצליח , כי בעבר כבר ניסינו ונכשלנו ".

מה אם כן ניתן לעשות?
חשוב להבין שהרגלים ניתן לשנות בעצם שינוי ההתנייה בתודעתנו. 
יש צורך במס' צעדים כדי לעשות זאת:

צעד ראשון-  יש לזהות את ההרגלים הללו , כשאנו נתמקד בהם הם יתגלו בבהירות . 

צעד שני-  זיהוי ההרגל שלנו יסייע לנו להתמודד איתו.

צעד שלישי -יש ליצור הפרדה מוחלטת בין ההרגל לבין התגובה שלנו לנוכח מצבים שהגדרנו עצמם קשים להתמודדות.

צעד רביעי - נסגל לעצמנו תגובה אחרת ברגע שזיהינו את ההרגל .
השלב האחרון  כבר יכול ליצור את קפיצת הדרך לשינוי ההתנהגות.
חשוב להדגיש את הצורך בחזרתיות באימון ובתרגול שיסייעו לשינוי ההרגלים.

לסיכום :

רוצים להצליח?

התחילו בזיהוי האמונות וההרגלים שלכם!

זקוקים לעזרה?

תוכלו לפנות אלינו לצוות אר"י - אורנה רותי ויונה.

האם ניתן לשנות הרגלים?

שלום לקוראינו היקרים

הפעם נעסוק בשאלה "האם ניתן לשנות הרגלים". כפי שקראתם בפוסט הקודם ישנם הרגלים שמעכבים אותנו ובמילים אחרות הרגלים שמזיקים לנו.
למה רובנו לא משנים אותם?
א. לא יודעים כיצד
ב. כשיודעים כיצד מבינים שזו השקעה שבדרך כלל "לא בא לנו" להשקיע

שינוי הרגלים קשור בחלק הבלתי מודע של מוחנו, זה החלק האחראי על הגשמת מטרות, חלומות והשגת יעדים. אם כך מה תפקידו של החלק המודע? להציב יעדים, להגדיר מטרות, לדמיין חלומות, אך מי שאמון על ההגשמה הוא החלק הבלתי מודע במוחנו, שם התמקמו להם ההרגלים והאמונות שלנו.
על מנת לחולל שינוי בהרגלים אנו נדרשים לתכנות מחודש, כלומר למערכת הפעלה חדשה של הוראות באשר להתנהגות מסויימת במוחנו.
זה נשמע מדע בידיוני, נכון?
הבה נפשט את הדברים:
נתבונן בהרגל מעכב הצלחה בלימודים:
תלמיד מספר לנו שהוא אוהב לצפות בטלביזיה שעות, אחר כך הוא עייף ולא מתחשק לו להכין שיעורים, וכשהוא מגיע לשיעור אין לו מושג מה לומדים, הוא צובר פערים גדולים בידע, וכשמגיע המבחן הוא לא מסוגל לאסוף עצמו ללמוד. מכאן הדרך לכישלון קצרה מאוד.
מה עושים? מתכנתים את המוח לשנות את הרגלי הצפייה בטלביזיה.
מהו התהליך?
1. לקבוע יעד שקשור לצמצום שעות הצפייה בטלביזיה-היעד צריך להיות בר השגה, במשמעות צעד אחד קטן.
2. לדמיין איך היעד נראה במציאות
3. לדמיין את היעד באמצעות החושים: ראייה, שמיעה, חישה
4. להתאים להדמיה מלל תומך
5. להטביע במוח הבלתי מודע ( לשהות בגלי אלפא)
6. לחזור על הפעולה במהלך 40 יום

בסבך הרגלי החשיבה לגבי צפייה בטלביזיה מתחיל להיווצר שביל חדש, זוהי המחשבה החדשה לגבי הרגלי הצפייה בטלביזיה המחשבה החדשה הזו הופכת עם הזמן להרגל החדש.

התנאי להצלחה: חזרתיות. 
כי המוח אוהב לתרגל את עצמו לדעת.......

איך קובעים יעדים? איך הופכים אותם להדמיות מנטליות? איך מתרגלים? איך זה קשור להצלחה?

על כך מבוסס האימון התודעתי להצלחה שאנו מציעות.
אתם מוזמנים.

שבת מבורכת מצוות אר"י-אורנה רותי יונה

מדוע הרגלים הופכים להיות גורם מעכב?

" מחר אפסיר לאכול שוקולד כדי שלא אשמין" כך אני אומרת לעצמי כל יום כשמגיע המחר. אני לא יכולה להפסיק לאכול שוקולד אחרי כל ארוחה כי כך הרגילו אותי כשהייתי קטנה. ושקולד זה דבר טעים, ממכר. אכילת השוקולד הפכה להרגל שהוא על פי המילון הוא "טבע שני" .חברה שלי רוצה בכל פעם להפסיק לעשן, אבל היא נגמלת לשלושה חודשים ושוב חוזרת. היא לא מצליחה להתמיד, יש משהו בעישון מעבר להתמכרות , זהו הרגל שנוח לה איתו כי זה מסדר לה את היום.
אמנם יש הרגלים מועילים, דברים שאנחנו עושים מכוח ההרגל למשל, נהיגה וטוב שכך ,כי אם הנהיגה לא הייתה הופכת להרגל היינו צריכים לחשוב מה עושים כל הזמן ואז לא היינו מסתכלים על הכביש.
לעומת זאת ההרגלים המזיקים לנו משאירים אותנו באזור הנוחות. אנשים אוהבים להשאר באזור הנוחות שלהם כי כך הם רגילים.
למשל להשאר לכודים במערכות יחסים שלא תורמת היא סוג של הרגל מזיק, או ללכת בכל בוקר לעבודה שאנחנו לא אוהבים כי זה נוח, כי אני יודע מה צפוי לי זהו הרגל מזיק. כאשר אני אומר לעצמי א.. את הדבר הזה אני בטוח לא אוכל לעשות, זהו הרגל מזיק.
בספר "התשובה" של גון אסאראף ומאריי סמית כתוב, שכוח ההרגל גדול אלפי אלפים מכוח הרצון. אני רוצה להשיג משהו אבל אני לא זז כי אני לא רגיל לחשוב במונחים של הצלחה.
ברגע שמתרגלים להיות באזור הנוחות זהו גורם מעכב. אנחנו לא משתנים לא עוברים תהליכים נשארים במקום.
ואמר אלברט איינשטיין- "אי שפיות לעשות אותו דבר שוב לצפות לתוצאות שונות".
אז מה עושים?
על כך בבלוגיה הבאה
בברכה
צוות אר''י

מה בין הרגלים לאמונות?

מספרים על האינדיאנים , שלא ראו את הספינות של קולומבוס , על אף שהיו במרחק שיכלו לראות אותם.
מדוע לא ראו אותם ? האם היו קצרי רואי ?
התשובה נעוצה לא ביכולת הראייה שלהם על אף שסביר להניח שהייתה 6/6 אלא מפני שלא הכירו את כלי השיט האלה, ולכן גם כשאלה התקרבו אל החוף , מוחם לא שידר להם את מה שהתרחש במציאות , הלוא אלה היו ספינותיו של קולומבוס.
הכיצד?
המוח הוא מסננת מצוינת לכל מה שאיננו מכירים.  ראיות שאינן עומדות בקנה אחד עם המידע שברשותנו לא נקלטים במוחנו.  מוחנו מסייע לנו אף להמציא ראיות ובלבד שנגן על דעותינו . (למוח יש ראש משלו/ קורדליה פיין , עמ' 106)
כיצד מידע זה קשור לנושא שלנו?
אמונות הן תבניות עצביות ספציפיות במוחנו , מחשבות שהושרשו עד כדי כך שנעשו בלתי רצוניות. בדומה להרגלים .
למעשה כשאנו מדברים על הרגלים אנו מתייחסים לכל אותן פעולות אוטומטיות שדיברנו עליהם בפוסט הקודם.
אמונות הן  פעולות אוטומטיות שנעשות במוחנו. כלומר, אמונות הן הרגלי החשיבה שלנו . כדי שחיינו יוכלו להמשיך ולהתנהל יש לנו מנגנון ש"מסדר" לנו את העניינים. המוח עושה פעולת מיון מדוקדקת , ביקורתית ,
וזו כמעט תמיד מבטלת את הראיות גם אם הן נכונות לכאורה (שם עמ' 107)
ההרגלים שלנו והאמונות שלנו על פי מחקר נוירולוגי שנעשה בעשור האחרון מגלה ש- 96-98 אחוז מההתנהגויות שלנו הן אוטומטיות , והם נמצאים במוח הלוא מודע .
כיצד זה משפיע על היכולת שלנו להציב יעדים ולהשיגם ?כפי שנאמר הרגלים אלה פעולות יום יומיות שהופכים לטבע שני אצלנו. אנחנו רגילים לקום בבוקר בשעה מסוימת , לאכול אוכל מסויים או לבלות עם חברים .

הרגל יכול להפוך לאמונה כאשר הוא הופך להרגל של חשיבה. מכאן שהאמונה היא חור המנעול שדרכו אנחנו מתבוננים על העולם , מבינים אותו ונותנים לו פרשנות. האמונות שלנו מבטאות את היחס שלנו אל המציאות שלנו. אלה מבטאים את ההבדל בין מצליחנים ללוזרים.

מנסיונינו במערכת החינוך למדנו שהיכולת שלנו באמצעות האמונה בתלמידים שאף אחד לא האמין בהם וביכולתם גרמה לשיפור ניכר בהישגיהם , עד כדי כך שהאמונה של המחנך והמורים המקצועיים סייעה להם להאמין בעצמם וביכולת שלהם להצליח.

ברגע זה הרגל החשיבה של לוזרים הפך לאמונה בעצמם כמצליחנים.

כיצד התרחש השינוי הזה ואיך זה קשור למוח הלא מודע, ועוד , מדוע איננו מצליחים להשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו? איך כל זה קשור לאמונות?

על כך בפוסט הבא.
בברכה
צוות אר"י- אורנה, רותי ויונה

מהו הרגל?

שלום לכם קוראינו היקרים
אם תכננתם לנסוע ברכבכם למקום מסויים אך במקום זה מצאתם את עצמכם נוסעים בדרך הרגילה למקום עבודתכם, איכם חלילה סניליים ותשושי מחשבה, אתם פשוט משרתים את ההרגלים שלכם, שמן הסתם כוחם גדול. 


מהו הרגל? בספר ה"תשובה" מוסבר ההרגל כ"מה שאתם יוצרים כאשר אתם עושים דבר מה שוב ושוב, עד שאתם מגיעים למצב שאינכם צריכים לחשוב במודע על הפעולה כדי לחזור על התהליך בצורה מושלמת, הדבר נכון לא רק ההקשר לפעולות פיזיות שלכם, אלא גם בכל הנוגע למחשבותיכם." (שם ע' 63). הסבר זה נותן מענה ברור מדוע לפעמים אנו מוצאים עצמנו בדרך למקום העבודה למרות שתכננו לנסוע ליעד אחר. 


אמונות "יושבות" על הרגלי חשיבה, מכאן עליכם להבין שהינכם מנוהלים על ידן, ואם הרגלתם את עצמכם לחשוב שמגיע לכם מכל השפע המומטר עלינו ביקום זה סביר להניח שתזכו בו ביום מן הימים.


תודה שביקרתם בבלוגיה וקראתם


בברכה מאר"י-אורנה רותי יונה

מה יקרה אם לא נפעל על פי היעדים שלנו?

הסיפור של עליסה בארץ הפלאות נותן מענה לשאלה ששאלנו היום.
"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן"? שואלת עליסה את החתול

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע" אמר החתול"
"לא אכפת לי כל כך לאן"- אמרה אליס
"אם כך , לא משנה באיזו דרך תלכי" אמר החתול
"בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס הסבר
"בטוח שתגיעי , אמר החתול, אם רק תתמידי בהליכה"
לעליסה לא חשוב לאן להגיע , אך כיוון שאנחנו חיים במציאות ולא בארץ הפלאות , חשוב לנו מאוד להיות מכוונים וממוקדים כדי להשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו.
ניתן לומר שאם אנחנו כבר הצבנו יעדים , אנחנו כבר נמצאים בדרך הנכונה , לפחות אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע.
לעיתים הקשיים בדרך מאלצים אותנו לסטות ממנה , אך החוכמה היא להתעקש לחזור למסלול.
לשם כך נדרשת כמובן משמעת ומחויבות לתהליך. אחת הסיבות לכך שאנשים לא פועלים על פי היעדים שלהם מתבררת במחקרים, שנעשו על המוח שגילו שהצבת יעדים זוהי פעולה שעושה המוח המודע ואילו השגתם היא פעולה שעושה המוח הלא מודע.
בספר "התשובה" של ג'ון אסארף ומארי סמית מספרים השניים כיצד הצמחה חברה של אריחים כאשר שיתפו את העובדים וביקשו מכל עובד לקבוע יעד משלו. כל עובד כתב מה הוא רוצה גם בקריירה וגם בחייהם האישיים.
בדרך זו הפכה החברה מחלומו של בעל החברה בלבד לחלומם של כל עובדי החברה.  מדוע ? כיוון שהעובדים הבינו שהצלחת החברה קשורה לכך שהם יפעלו על פי היעדים שהם הציבו לעצמם.
אז אם כבר הצבתם יעדים אנחנו מקוים שהחלטתם גם לפעול על פיהם  , וגם אם סטיתם מעט מדרכם העיקר שתדעו לאן פניכם מועדות .
במקרה אחר נראה לי שתלכו לאיבוד ובסוף תגיעו , השאלה מתי???????
מקוים שתגיעו בזמן.....
צוות אר"י- אורנה, רותי ויונה

כיצד הצבת היעדים תסייע לנו להצלחה?

אתם מכירים בודאי את הסיפור המקסים " הקוסם מארץ עוץ" ואתם בטח שואלים מה הקשר בין הסיפור לבין הכותרת של הפוסט.

הקשר הוא הצבת יעדים בדרך להצלחה.

הצבת היעדים , הגדרתם ,המיקוד שלהם, הפיכתם למשהו מציאותי, מוביל אותנו, כמו דורותי שרוצה להגיע לעיר האיזמרגד כדי לפגוש בקוסם הגדול, מפני שהיא יודעת שרק הוא יכול להחזיר אותה הביתה.

כדי להשיג מטרה זו נאמר לדורותי ללכת בדרך הלבנים הצהובות. וזה מה שהיא וחבריה עושים. ואז הם מצליחים להגיע לקוסם .  דורותי הגיעה כי היא דאגה כל הזמן לצעוד בדרך הנכונה- השביל הוא היעדים, ללא הצמדות ליעדים דורותי לא הייתה מצליחה להגיע למטרה שלה, למרות הסטיות שעברה בדרך כולל המפגשים שלה עם הדחליל, איש הפח והארי עם מכשפה ועוד דמויות שנקרות לה בדרך.

ד''ר  הארי אדלר כותב בספרו "מצויינות אישית", שהצעד הראשון להצלחה הוא לדעת מהי המטרה שלך.

אחרי שאתה יודע מה אתה רוצה, איך נראית הצלחה עבורך, אתה צריך להציב לעצמך יעדים.

במחקר שנעשה באוניברסיטת ייל ב1953 נשאלו סטודנטים אם יש להם מטרות מוגדרות ויעדים להשגתם  רק 3% ענו בחיוב אחרי 20 שנה בדקו את כל המחזור וגילו, שאותם שלושה אחוזים, שהיו  להם יעדים,  היו שווים יותר במונחים כספיים משאר בני המחזור שלהם.

יעדים טובים הם אלה שמלהיבים אותנו גורמים לנו לזוז, רצון לעשות, להתקדם, ברגע שהצבנו יעד והצלחנו בו זה מעודד אותנו להמשיך הלאה עד למטרה הנכספת. כאשר אנחנו נציב יעדים נדע גם שיש מכשולים בדרך (ראו הסיפור של דורותי) נדע גם לצאת מהם מחוזקים. עלינו רק לדאוג שאותם יעדים שאנחנו מציבים לעצמינו הם משהו שאפשר להגשימו, שאפשר לעשותו כדי שהמטרה שלנו לא תשאר בגדר חלום בלבד.

ועכשיו, אחרי שגילינו לעצמנו מה אנחנו רוצים והצבנו יעדים קונקרטיים, אנחנו יודעים לאן ללכת ולאן אנחנו רוצים להגיע וזהו הקשר בין הצבת יעדים להצלחה.

בברכה

צוות אר''י

האם יעדים מקרבים אותנו למימוש חזון?

האם יעדים מקרבים אותנו למימוש חזון?

שלום לכם קוראים יקרים

כל 1000 ק"מ מתחילים בצעד אחד קטן. הגדרת היעדים אלה הם הצעדים הקטנים למימוש חזון גדול. המוח שלנו מזהה סטרס בהגדרת מטרות גדולות, החזון הוא כמו מטרה ענקית עבורו, וזה יוצר סטרס. מה המוח עושה? כדי למנוע את הסטרס החלק שנקרא "המוח התיכון" חוסם את המעבר לקליפת המוח ומותיר בידינו שתי אפשרויות: FIGHT  או FLIGHT והופ, אנחנו בורחים ולא עושים אף צעד לקראת הגשמה.

המוח גילה סטרס.

מי מגיע לעזרתנו?

טכניקת היעדים. ברגע שנפרק את המטרה הגדולה, את החזון ליעדים קטנטנים בני השגה, לא יווצר סטרס, המוח התיכון ימשיך ל"התנמנם" תהיה גישה לקליפת המוח, ואז ניתן יהיה לבצע את היעדים עליהם החלטנו.

אם כך הדרך למימוש החזון מורכבת מביצועם של יעדים. התנאי הוא שעל היעדים להיות קטנטנים, כמו צעדים קטנטנים, תזכרו כדי לא ל"הרגיז" את המוח התיכון.

להמחשה ניתן לראות זאת כמו פירמידה הפוכה:

ראשית נולד החלום ממנו נגזר החזון ממנו נגזרות המטרות ומהן נגזרים היעדים. זכרו שהם צריכים להיות קטנטנים ( לא להרגיז את המוח)

ח  ל  ו  מ  ו  ת

ח   ז   ו   ן

מ ט ר ה

יעד

מקוות שנהניתם מהקריאה

צוות אר"י-אורנה רותי ויונה

 

מהי חשיבותם של הצבת יעדים?

אתחיל בסיפור:
 נזיר התהלך ביער  לאטו , לפתע הבחין בחיל שעצר אותו וכיוון את רובהו אליו . שאל החיל את הנזיר:
מי אתה?
לאן אתה הולך?
מה אתה עושה כאן?
לנוכח שאלותיו של החיל  שאל אותן הנזיר : "כמה משלמים לך כל חודש" ?  ענה לו החיל : "עשר מטבעות  זהב".
"אני אשלם לך חמישים מטבעות זהב אם תעמוד כאן כל יום ותשאל אותי את שלוש השאלות האלה.
חשיבותן של השאלות כגון אלו היא להפוך את היעד מרעיון מופשט לרעיון מוחשי , שניתן למימוש במציאות.
בסיפורנו הנזיר יכול להמשיך להתהלך ביער בלי לדעת מי הוא שם , לאן הוא בדיוק הולך ומה הוא רוצה להשיג.
על כן קביעתם של היעדים  ממקדת את האדם במה שהוא רוצה להשיג לעומת הדברים שהוא חושב שהוא יכול להשיג.
קביעתם של יעדים מחברת את האדם אל מה שהוא משתוקק לממש , (לפי מפתח master שהתייחסנו אליו) והרצון הזה בוער בעצמותיו ומהווה מקור של אנרגיה להשגת היעד.
חשיבות מכרעת יש גם להענקת משמעות ליעדים שהצבנו. ומכאן גם חשובה השאלה שנשאל את עצמנו: מה זה יעניק לי כשאגיע ליעד שהצבתי לעצמי?
אז לסיכום אם יש לכם מטרה שעל פיה אתם חיים חשוב שתציבו יעדים ותוכלו לממש אותם , כיוון שהצבת היעדים היא בראש ובראשונה הגורם להתחלת הגשמתם.
מאחלים לכם בהצלחה
צוות אר"י- אורנה , רותי ויונה

מה בין יעדים ומטרות?

תארו לעצמכם שאתם חולמים להיות: בעל/ת עסק, טייס/ת, זמר/ת, סדנטאפיסט/ית, מורה, מהנדס/ת, רופא/ה ומה לא. הרשימה יכולה להיות ארוכה יותר. האם חשבתם פעם מה אני עושה עם החלום שלי להיות....?
תארו לעצמכם שאתם רוצים להגיע לראש האוורסט, זוהי המטרה שלכם, אתם מתכוננים אליה שנים. קבעתם יעדים- לעשות כושר, לטפס על הרים נמוכים, לקנות את הציוד הנכון, להתאמן במקומות שיש בהם אויר דליל, לקרוא חומר מתאים, לבדוק מה מזג אויר ששורר שם ועוד.
המטרה שלכם היא לכבוש שיאים כרגע זה האורסט. כל היעדים שהצבתם לעצמכם הם הדרך להגיע למטרה. כאשר תשיגו את כיבוש האוורסט , יהיה לכם שיא חדש לכבוש- זהו החלום שלכם.
על פי הספר "התשובה", שכתבו אסאראף וסמית, החלומות שלנו מהוים ביטוי של המטרה שלנו והיעדים משיגים  מטרה זו.
למעשה המטרה שלנו או עסק החלומות שלנו היא דבר מתמשך, היא דרך החיים האידיאליים שבה אנחנו חיים או רוצים לחיות, על פי אסאראף וסמית המטרה אף פעם אינה נגמרת זה דבר מתמשך ואינו מסתיים.
היעדים לעומת זאת הם הדרך להשיג מטרה בחיים. הם מוחשיים ,יש להם קצב זמן ,יש להם גבולות.
יעדים שאנחנו מציבים לעצמינו רצוי מאד גם שנסיים אותם. לאחר שסיימנו אותם אנחנו מציבים לעצמינו יעדים חדשים.
זהו ההבדל ביניהם למרות, שעל פניו ,מטרה ויעדים נשמעים זהים.
מכאן שהיעדים הם ציוני דרך לאורך כל החיים . והמטרה היא הכיוון שאליו מובילה הדרך.
למעשה המטרה היא האור בקצה המנהרה.
בברכה
צוות אר''י