שלום לקוראינו היקרים
מה יקרה אם לא נהיה מודעים להרגלים שלנו?
קראתם בפייסבוק שלנו על התלמיד שהציק ליונתן בכל פעם שההוא עבר לידו, אך בשיחה איתו התברר שאינו מודע כלל לכך?
ובכן זו דוגמא לחוסר מודעות מוחלט באשר להרגל, במקרה זה להרגל מגונה.
מה קורה כשאין אנו מודעים להרגלים שלנו?
אנחנו בחוסר תנועה.
הרגל הינו חזרה אוטומטית על התנהגות, חזרתיות אוטומטית הינה מתכון להרדמת החשיבה והמודעות, זה דומה למצב שינה, וכשאנחנו ישנים אנחנו בחוסר תנועה. ומה קורה לאורגניזם שאינו בתנועה? במהרה הוא מתנוון ומת.
ככל שחיינו ינוהלו על ידי ההרגלים שלנו כך הסיכוי שלא נחולל בהם שינוי הולך וגדל, ועל מנת לקיים שינוי עלינו להיות בערות מלאה, שתיתכן רק כשהמחשבה בתנועה, ההתנהלות בתנועה והגוף בתנועה.
איך נבחין בכך שאין אנו בתנועה?
נשב על זרי דפנה מתוצאות שהשגנו, לא נפעיל הערכה ובקרה על ההתנהגות שלנו, נהיה שאננים, לא נקבע מטרות חדשות, נהיה מרוצים ממה שיש, נקבע עצמנו באיזורי הנוחות שלנו, ותמיד נחשוב שהאחרים לא יודעים כלום, בקיצור נהיה מרוצים.
מהנאמר עד כה ניתן להסיק שאי מודעות להרגלים שלנו מרדימה אותנו במקום שבו נוח לנו להיות, ואילו מודעות להרגלים יוצרת ערות ושאיפה לייצר תנועה בחיינו.
נא היו ערים ומודעים להרגלים שלכם אחרת "תרדמו בעמידה".
ובנימה אופטימית זו נסיים את סדרת הפוסטים בעניין הרגלים.
כל טוב לכם
ותודה שביקרתם בבלוגיה
צוות אר"י-אורנה רותי יונה
מה יקרה אם לא נהיה מודעים להרגלים שלנו?
קראתם בפייסבוק שלנו על התלמיד שהציק ליונתן בכל פעם שההוא עבר לידו, אך בשיחה איתו התברר שאינו מודע כלל לכך?
ובכן זו דוגמא לחוסר מודעות מוחלט באשר להרגל, במקרה זה להרגל מגונה.
מה קורה כשאין אנו מודעים להרגלים שלנו?
אנחנו בחוסר תנועה.
הרגל הינו חזרה אוטומטית על התנהגות, חזרתיות אוטומטית הינה מתכון להרדמת החשיבה והמודעות, זה דומה למצב שינה, וכשאנחנו ישנים אנחנו בחוסר תנועה. ומה קורה לאורגניזם שאינו בתנועה? במהרה הוא מתנוון ומת.
ככל שחיינו ינוהלו על ידי ההרגלים שלנו כך הסיכוי שלא נחולל בהם שינוי הולך וגדל, ועל מנת לקיים שינוי עלינו להיות בערות מלאה, שתיתכן רק כשהמחשבה בתנועה, ההתנהלות בתנועה והגוף בתנועה.
איך נבחין בכך שאין אנו בתנועה?
נשב על זרי דפנה מתוצאות שהשגנו, לא נפעיל הערכה ובקרה על ההתנהגות שלנו, נהיה שאננים, לא נקבע מטרות חדשות, נהיה מרוצים ממה שיש, נקבע עצמנו באיזורי הנוחות שלנו, ותמיד נחשוב שהאחרים לא יודעים כלום, בקיצור נהיה מרוצים.
מהנאמר עד כה ניתן להסיק שאי מודעות להרגלים שלנו מרדימה אותנו במקום שבו נוח לנו להיות, ואילו מודעות להרגלים יוצרת ערות ושאיפה לייצר תנועה בחיינו.
נא היו ערים ומודעים להרגלים שלכם אחרת "תרדמו בעמידה".
ובנימה אופטימית זו נסיים את סדרת הפוסטים בעניין הרגלים.
כל טוב לכם
ותודה שביקרתם בבלוגיה
צוות אר"י-אורנה רותי יונה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה