כדי לענות על השאלה אתחיל בסיפור על הבת שלי שחזרה אתמול מבית הדפוס עם שני פוסטרים שעבדה עליהם ימים כלילות. כשחזרה הבייתה סיפרה לי שהיא מצטערת על הבחירה שלה ולמעשה היא הייתה יכולה לבחור בגרסה אחרת של פוסטר שהכינה.
לא אלאה אתכם בהתלבטויותיה , אך לשאלתי מדוע לא הדפיסה גם את הגרסה הזאת ענתה שזה הרבה כסף. כמה שאלתי? 60 ש"ח ענתה. "אם זו הבעיה אז כדאי שתחזרי לבית הדפוס להדפיס את הגרסה הנוספת" אמרתי לה וגם שאלתי:
"אינטואיטיבית מה אומרת לך תחושת הבטן שלך" שאלתי אותה
"לא יודעת", ענתה לי
"נניח שאת עכשיו ממציאה תשובה מהי תחושת הבטן שלך"? שאלתי
"את יודעת מה , אמא, זה לא משנה "ענתה לי
"האם את בטוחה בתחושה הזאת"?
"כן" ענתה לי בתי .
אכן ניכר על פניה שהיא נרגעה והייתה שלמה עם החלטתה.
הפעם תחושת הבטן הייתה זו שהובלה את החלטתה ולא ההיגיון שתעתע בה ויצר בה את תחושת הבלבול.
מה היה קורה אילו לא הייתה נשמעת לתחושת הבטן שלה?
נראה לי שבמקרה הזה הייתה מבזבזת אנרגיה , זמן, (וגם כסף ) , אך כשהיא הקשיבה לאינטואיציה שלה היא קיבלה את ההחלטה הנכונה - להישאר עם הפוסטרים שכבר בחרה . (בדיעבד התברר שההקשבה לאינטואיציה הייתה נכונה).
דר' הארי אלדר בספרו "המוח הימני כמנהל" כותב , ש"האינטואיציה היא קודם כל איכות חולפת, ואנו עלולים לתת לה לחמוק מאיתנו בקלות.... האינטואיציה היא כמו "דיג קוסמי" , שמחייב לאחר שחשים במשיכת החכה לתפוס את הדג" . במה הדבר תלוי? ביכולת שלנו ובביטחון העצמי שלנו לקבל החלטות אינטואיטיביות , שכמעט תמיד יוכיחו לנו שצדקנו בטווח הארוך.
אז מה יקרה אם לא נשתמש באינטואיציה שלנו?
אין לי ספק שנמצא עצמנו לעיתים רבות מצטערים שלא היינו קשובים לה.
אז מה תחושבת הבטן שלכם אומרת לכם עכשיו?
נסו ותיווכחו שלא הצטערתם להיות קשובים לאינטואיציה שלכם.
בברכה
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה
לא אלאה אתכם בהתלבטויותיה , אך לשאלתי מדוע לא הדפיסה גם את הגרסה הזאת ענתה שזה הרבה כסף. כמה שאלתי? 60 ש"ח ענתה. "אם זו הבעיה אז כדאי שתחזרי לבית הדפוס להדפיס את הגרסה הנוספת" אמרתי לה וגם שאלתי:
"אינטואיטיבית מה אומרת לך תחושת הבטן שלך" שאלתי אותה
"לא יודעת", ענתה לי
"נניח שאת עכשיו ממציאה תשובה מהי תחושת הבטן שלך"? שאלתי
"את יודעת מה , אמא, זה לא משנה "ענתה לי
"האם את בטוחה בתחושה הזאת"?
"כן" ענתה לי בתי .
אכן ניכר על פניה שהיא נרגעה והייתה שלמה עם החלטתה.
הפעם תחושת הבטן הייתה זו שהובלה את החלטתה ולא ההיגיון שתעתע בה ויצר בה את תחושת הבלבול.
מה היה קורה אילו לא הייתה נשמעת לתחושת הבטן שלה?
נראה לי שבמקרה הזה הייתה מבזבזת אנרגיה , זמן, (וגם כסף ) , אך כשהיא הקשיבה לאינטואיציה שלה היא קיבלה את ההחלטה הנכונה - להישאר עם הפוסטרים שכבר בחרה . (בדיעבד התברר שההקשבה לאינטואיציה הייתה נכונה).
דר' הארי אלדר בספרו "המוח הימני כמנהל" כותב , ש"האינטואיציה היא קודם כל איכות חולפת, ואנו עלולים לתת לה לחמוק מאיתנו בקלות.... האינטואיציה היא כמו "דיג קוסמי" , שמחייב לאחר שחשים במשיכת החכה לתפוס את הדג" . במה הדבר תלוי? ביכולת שלנו ובביטחון העצמי שלנו לקבל החלטות אינטואיטיביות , שכמעט תמיד יוכיחו לנו שצדקנו בטווח הארוך.
אז מה יקרה אם לא נשתמש באינטואיציה שלנו?
אין לי ספק שנמצא עצמנו לעיתים רבות מצטערים שלא היינו קשובים לה.
אז מה תחושבת הבטן שלכם אומרת לכם עכשיו?
נסו ותיווכחו שלא הצטערתם להיות קשובים לאינטואיציה שלכם.
בברכה
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה