אתם מכירים את התלמידים האלה שמס' הפעמים שמאחרים לבית הספר הוא גדול ביחס למס' הפעמים הנדיר שבו הם מגיעים בזמן?
האם אתם גם מכירים את הילדים שאומרים שהם לא רוצים לנסות כי הם ממילא ייכשלו?
אמונות הם הרגלי חשיבה לעומת ההרגלים שהם חלק מההתנהלות היומיומית שלנו . מכאן שהאיחור הוא הרגל ואילו הפחד מכישלון קשור לאמונה.
נבדוק כעת מה קורה לילד שאיחר והחליט להפסיק לאחר לבית הספר:
אחד הילדים שאימנו סיפר שהוא הפסיק לאחר לבית הספר לאחר האימון השלישי שלנו. כששאלנו אותו מדוע הוא הפסיק לאחר, השיב שהוא החליט שהוא חייב להגיע בזמן ולכן מצא שיטה לשים את השעון במקום כזה שייאלץ אותו לקום מהמיטה כדי לכבות אותו . זו השיטה שמצא כדי להתחיל להגיע בזמן לבית הספר.
כיצד זה קרה? הרי עד להתערבות שלנו (שבה לא התייחסנו כלל לאיחורים שלו) הוא איחר , כי זה היה חלק מההתנהלות שלו וההרגלים שלו.
מה קרה לו ? כיצד הוא שינה את הרגליו ומדוע?
התשובה היא שהשינוי נעשה ברגע שהוא החליט והאמין שההגעה בזמן לבית הספר תסייע לו להצליח ולהגשים את החזון שלו . ומכאן כבר שינוי ההרגלים כבר נעשה בהתאם.
לאמונות יש נטייה להגשים את עצמן , משום שכוחם של ההרגלים גדול פי אלפי אלפים מכוחם של הרצונות .
אחד הגילויים הגדולים של המחקר הנוירולוגי בעשור האחרון מצא ש- 96- 98 אחוזים מההתנהגויות שלנו הן אוטומטיות ולכן קשה לנו להציב יעדים , כיוון שהם שוכנים במוח הלא מודע.
המוח המודע זה המקום שבו אנחנו מעצבים את האמונות החדשות אבל אין זה המקום שבו אנחנו שומרים על האמונות הללו.
כדי שהאמונות ישתנו ראשית יש לבחור מחשבות שרוצים להפוך לאמונות ולאחר מכן להטביע את המחשבות האלה באופן שיטתי אל תוך החלק הלא מודע של מוחנו.
אם נחזור לילדים המאחרים סביר להניח שזהו הרגל שמושתת על אמונות / מחשבות שממילא לא יגיעו בזמן לבית הספר , או שאין חשיבות להגעה בזמן לבית הספר.
האמונה לעומת זאת זוהי מחשבה שיכולה להניע או לעכב אותנו בחיינו ובכך להשפיע על שינוי ההרגלים שלנו.
האם בדקתם מהם ההרגלים שלכם וכיצד הם קשורים לאמונות שלכם?
אם כך הגיע הזמן....
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה
האם אתם גם מכירים את הילדים שאומרים שהם לא רוצים לנסות כי הם ממילא ייכשלו?
אמונות הם הרגלי חשיבה לעומת ההרגלים שהם חלק מההתנהלות היומיומית שלנו . מכאן שהאיחור הוא הרגל ואילו הפחד מכישלון קשור לאמונה.
נבדוק כעת מה קורה לילד שאיחר והחליט להפסיק לאחר לבית הספר:
אחד הילדים שאימנו סיפר שהוא הפסיק לאחר לבית הספר לאחר האימון השלישי שלנו. כששאלנו אותו מדוע הוא הפסיק לאחר, השיב שהוא החליט שהוא חייב להגיע בזמן ולכן מצא שיטה לשים את השעון במקום כזה שייאלץ אותו לקום מהמיטה כדי לכבות אותו . זו השיטה שמצא כדי להתחיל להגיע בזמן לבית הספר.
כיצד זה קרה? הרי עד להתערבות שלנו (שבה לא התייחסנו כלל לאיחורים שלו) הוא איחר , כי זה היה חלק מההתנהלות שלו וההרגלים שלו.
מה קרה לו ? כיצד הוא שינה את הרגליו ומדוע?
התשובה היא שהשינוי נעשה ברגע שהוא החליט והאמין שההגעה בזמן לבית הספר תסייע לו להצליח ולהגשים את החזון שלו . ומכאן כבר שינוי ההרגלים כבר נעשה בהתאם.
לאמונות יש נטייה להגשים את עצמן , משום שכוחם של ההרגלים גדול פי אלפי אלפים מכוחם של הרצונות .
אחד הגילויים הגדולים של המחקר הנוירולוגי בעשור האחרון מצא ש- 96- 98 אחוזים מההתנהגויות שלנו הן אוטומטיות ולכן קשה לנו להציב יעדים , כיוון שהם שוכנים במוח הלא מודע.
המוח המודע זה המקום שבו אנחנו מעצבים את האמונות החדשות אבל אין זה המקום שבו אנחנו שומרים על האמונות הללו.
כדי שהאמונות ישתנו ראשית יש לבחור מחשבות שרוצים להפוך לאמונות ולאחר מכן להטביע את המחשבות האלה באופן שיטתי אל תוך החלק הלא מודע של מוחנו.
אם נחזור לילדים המאחרים סביר להניח שזהו הרגל שמושתת על אמונות / מחשבות שממילא לא יגיעו בזמן לבית הספר , או שאין חשיבות להגעה בזמן לבית הספר.
האמונה לעומת זאת זוהי מחשבה שיכולה להניע או לעכב אותנו בחיינו ובכך להשפיע על שינוי ההרגלים שלנו.
האם בדקתם מהם ההרגלים שלכם וכיצד הם קשורים לאמונות שלכם?
אם כך הגיע הזמן....
צוות אר"י- אורנה רותי ויונה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה